ספר ליקוטי מאמרים, עניין שמשון ד׳

« ספר ליקוטי מאמרים Compositions on the Festivals 16 ספר ליקוטי מאמרים Upon Completion of Talmud »

4 יומא פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה זֵירִים הֵן: שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְשֶׁל אָרוֹן, וְשֶׁל שֻׁלְחָן. שֶׁל מִזְבֵּחַ — זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ. שֶׁל שֻׁלְחָן — זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ. שֶׁל אָרוֹן — עֲדַיִין מוּנָּח הוּא, כָּל הָרוֹצֶה לִיקַּח — יָבֹא וְיִקַּח. שְׁמָּא תֹּאמַר פָּחוּת הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּי מְלָכִים יִמְלוֹכוּ״.

4 סנהדרין פתח ↗

שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת כּוּ׳. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ כִּי נָיְידִי, כּוּלְּהוּ נָיְידִי. וְלֵימָא לְהוּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּרֵישָׁא, הַשְׁתָּא מוֹתְבִיתוּ לִי בְּדַנְבֵי? אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמְרִי לֵיהּ הָכִי, ״הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים״.

1 וכל כלי קבול לאור יש בו בהכרח גם כן אור פנימי ואור מקיף, היינו אור שהוא משיג ואור השם יתברך המקיפו שהוא למעלה מהשגתו שארץ ישראל השגה הזו להתצמצם תוך אותו כלי ונשאר עליו במדריגת מקיף, ולאותו אור יש בהכרח גם כן כלי עיגולים שבהם גם כן אור פנימי ואור מקיף כנ"ל והם גם כן י' מדרגות כנ"ל, ובכלל היה מדרגות הראשונה היא כח האור המקיף והאחרונה היא כח העיגולים כי הנה האור מקיף הוא למעלה במדריגה ואור העגולים למטה כמו שנתבאר, וידוע דלעולם מדריגה האחרונה מאיזה דבר הוא ראש למדרגות במדרגות שאחריה ומי שהוא זנב לאריות הוא ראש לשועלים וכדאיתא בסנהדרין ל"ז א' וגם כי מדריגה אחרונה היא כללית כל המדרגות שמשפיעתם למקבל, נמצא בה הוא כללות המדרגות כולם יחד מצד ההשפעה וזהו ענין העגולים ומדריגה הא' הוא ראשית קבלת השפע שרצה לומר שורש כל המדרגות מצד מה שמקבלים מלמעלה וזהו ענין האור מקיף כמו שנתבאר, וכן הם באדם הנפש שהיא מדריגה האחרונה כידוע היא העגולים כנ"ל והאור מקיף הוא היחידה והנשמה לנשמה שהוא נגד מדריגה הראשונה וקוצו של י' דשם כנודע, והיינו שהנשמה הוא במוח מה שהאדם משיג עדיין ונשמה לנשמה הוא שלמעלה מהשגה והיינו שהשם יתברך מקיפו וסובבו כענין יסובבנהו וגו' שיצרנהו וישמרהו למעלה משכלו, וזה היה אז במדבר על ידי ענני כבוד שזה היה להם אז אור מקיף ובאר מן אור פנימי שהם ג' כתרים דתורה וכהונה ומלכות שזכו להם משה אהרן ומרים, מלכות הוא מדריגה האחרונה וראש לשועלים והוא הנפש ואור פנימי דעיגולים, ותורה הוא אור פנימי דיושר שהיא גם כן בגבולים נגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים וכידוע, וכנודע דמשה סוד הדעת שכולל חכמה בינה דעת והוא יעקב מלבר דכולל ו' קצוות ומרים שיצא ממנה דוד מדת מלכות ואהרן נגד הכתר, וכהונה הוא אור מקיף דהשם יתברך כי אהרן שושבינא דמטרונתא זוה"ק ח"ג נ"ג: שעל ידי עבודתו הוא מקבל השפע למעלה ומוליך נפשות ישראל למעלה לקבל השפע אבל משה רבינו עליו השלום שושבינא דמלכא והוריד התורה לארץ כידוע, ולכן על הכהונה ביחוד נאמר לא יקרב וגו' דזכה אהרן ונטלה יומא ע"ב: שאי אפשר כלל להשיג אדם אחר האור מקיף לפי שבאינו גדר השגה ולעולם האור מקיף סמוך לעיגולים בסוך נעוץ סופה בתחלתה, וגם כתר מלכות זכה דוד ונטלו שם ואי אפשר לכל להשיגו אך מכל מקום אינו מפורש לא יקרב וגו' וכבר היו מלכים משאר שבטים אחר דוד לפי שהוא בגדר השגת אדם לכך אינו מפורש, מה האור מקיף אינו בגדר השגת כלי רק לכהן שנקרא מלאך כמו שאמרו ז"ל בפנחס במדבר רבה פט"ז שיכול לצאת מגדר כלי לכך הוא מפורש לכל בפסוק דלא יקרב וגו', אך באמת גם מלכות אי אפשר להשיג חוץ מבית דוד שהוא מדת העיגולים כידוע בזוהר ח"ב כ"ז. דדוד הוא מדריגת הנפש, וכך הוא הסדר יושר ומקיף ועיגולים כידוע וכן סדרם משה אהרן ומרים שהם סנהדרין וכהן גדול ומלך כידוע, וכשיהיה שלימות מלכות בית דוד אז יהיה שלימות העיגולים שתשמח בתולה במחול, והיינו כידוע דמקום מצב הרע שבכל עולם ועולם הוא בין היושר למקיף ועיגולים והיינו דעיקר הרע הוא במעשה כידוע דמחשבה רעה אין וכו' קידושין מ'. והיינו בכחות הנפש כמה שכתוב ונפש כי תחטא וכמה שכתוב במקום אחר, והיינו שעיקר כוונת הרע בעולם מצידו היינו מצד פעולתו לרע הוא להוציא באדם מן הכח לפועל איזה דבר רע שזהו ענין כח העגולים וכמו שנתבאר למעלה דהוא מדה העשירית שביושר, והיינו דכח זה שוה בכל אדם והוא דרך משל כח חוש המישוש או כח הפעולה שוה בכל האיברים ובכל אדם רק החילוק באיכות הפעולה זהו מצד ט' ספירות ראשונות אבל מצד העשירית הוא השיווי וגם להעלים ממנו האור מקיף דהשם יתברך היינו להעלים ממנו ששורשו רק טוב ודבוק בהשם יתברך ושבאמת השם יתברך שומרו, וכשיתגלה זה קוים יבוקש עון ישראל ואיננו כי הרי אור השם יתברך מקיפו מכל צד לשמרו מכל רע ואיך אפשר שיחטא, רק שבעולם הזה זה נעלם וזה יתגלה רק כשיתגלה גם כן תיכף עמה אור העיגולים היינו שבכל הפעולות והמעשים היה הכל אור השם יתברך גנוז בהם, דבעולם הזה גם אור זה נעלם כי אין אדם צדיק אשר וגו' ואי אפשר כלל שיהיה גלוי לעין איך אור השם יתברך נמשך בכל הפעולות וכולם דבוקים בו, ולא יחטא, זה אי אפשר מצד כחות הרע העומדים כמחיצה לאור מקיף ועגולים:

4 ספר הזהר פתח ↗

תָּא חֲזֵי יְהוּדָה אָתֵי מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, וְאִתְדְּבַק בִּימִינָא, בְּגִין לְנַצְּחָא עַמִין, ויחי רמ"ג ע"א וּלְתַבְרָא חֵילֵיהוֹן. דְּאִי לָא אִתְדְּבָק בִּימִינָא, לָא יִתְבַּר חֵילֵיהוֹן. וְאִי תֵּימָא אַמַאי בִּימִינָא. וְהָא שְׂמָאלָא אִתְעַר דִּינִין בְּעָלְמָא. אֶלָּא רָזָא דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, לָא דָּן לְהוּ אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, בְּגִין דִּיְהֵא דָּחֵי לוֹן בִּשְׂמָאלָא, וּמְקָרֵב בִּימִינָא. אֲבָל לִשְׁאַר עַמִּין, דָּחֵי לוֹן בִּימִינָא, וּמְקָרֵב לוֹן בִּשְׂמָאלָא. וְסִימָנִיךְ שלח לך קפ"ח ע"א גֵּר צֶדֶק, דָּחֵי לוֹן בִּימִינָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, שמות ט״ו:ו׳ יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. מְקָרֵב לוֹן בִּשְׂמָאלָא כְּמָה דְּאַמָרָן. בְּגִינֵי כַּךְ, יְהוּדָה דְּאִיהוּ מִסְטַר שְׂמָאלָא, אִתְדָּבַּק בִּימִינָא, וּמְטַלְנוֹי לִימִינָא. וְאִינּוּן דְּעִמֵּיהּ אִתְחַבְּרוּ כֻּלְּהוּ לִימִינָא. יִשּׂשׂכָר דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי יְמִינָא, דִּכְתִּיב, דברים ל"ג מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. זְבוּלוּן דְּאִיהוּ תָּמִיךְ אוֹרַיְיתָא יְמִינָא, קע"ד ע"ב וישלח קע"ב כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר שׁוֹק הַיָּמִין. וְעַל דָּא יְהוּדָה אִתְקְשָׁר מִסִּטְרָא דָּא וְדָא. צָפוֹן בַּמַּיִם, שְׂמָאלָא בִּימִינָא. רְאוּבֵן דְּחָטָא לְגַבֵּי אֲבוֹי, פקודי רכ"ג ע"א שָׁרָא בִּימִינָא, וְאִתְקַשַּׁר בִּשְׂמָאלָא, וְאִתְדָבַּק בֵּיהּ. וְעַל דָּא, אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ עִמֵּיהּ, אִינּוּן שְׂמָאלָא. שִׁמְעוֹן דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא מִסִּטְרָא דְּשׁוֹר, דִּכְתִּיב, יחזקאל א׳:י׳ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל. גָּד שׁוֹקָא שְׂמָאלָא, כְּתִיב בראשית מ״ט:י״ט גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגוּד עָקֵב. הָכָא, אִתְדַּבַּק דָּרוֹם בְּאֶשָּׁא, יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא. וְעַל דָּא הָא דְּאַמָרָן וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, תרומה קס"ב ע"ב לְאַכְלְלָא לוֹן כַּחֲדָא, שְׂמָאלָא בִּימִינָא. כְּדֵין תֵּדַע דברים ד׳:ל״ה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי אַבָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהַשְׁתָּא יְדִיעָא, הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, רוּחָא בְּמַיָּא, וּמַיָּא בְּרוּחָא, לְמֶהֱוֵי חַד. וְעַל דָּא כְּתִיב הוּא. ר' אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, דבהם ו' וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. כְּהַאי גַּוְונָא הָכָא אִתְרְמִיז יִחוּדָא קַדִּישָׁא, וְאַזְהָרָה הוּא לְבַר נָשׁ, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, בִּרְחִימוּ עִלָּאָה. בְּכָל לְבָבְךָ: דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא נ"א קדישא דְּאִקְרֵי יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךָ: דָּא נֶפֶשׁ דָּוִד, דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ לְאַכְלְלָא לוֹן לְעֵילָּא בַּאֲתָר דְּלֵית בֵּיהּ שִׁעוּרָא. הָכָא הוּא יִחוּדָא שְׁלִים לְמִרְחַם לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדְקָא יֵאוֹת. תּוּ, וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דָּא יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ אָחִיד לְכָל סִטְרִין, וְכֹלָּא הוּא יִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִינֵי כַּךְ, הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֹּלָּא הוּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא. שמות ז׳:ט׳ כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, תהילים קי״ט:צ״ז מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. וּכְתִיב, תהילים קי״ט:ס״ב חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. תָּא חֲזֵי, דָּוִד אִיהוּ מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִצְטְרִיךְ לְמֵידָן עַמָּא, לְדַבְּרָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כְּרַעְיָא דִּמַדְבַּר עָאנֵיהּ דְּלָא יִסְטוּן מֵאוֹרְחָא דִּקְשׁוֹט. הָא בַּלַּיְלָה כְּתִיב, חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְאִיהוּ אִתְעֲסַק בְּאוֹרַיְיתָא וּבְתוּשְׁבְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּאָתֵי צַפְרָא. וְאִיהוּ אִתְּעַר צַפְרָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, תהילים נ״ז:ט׳ עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחָר. כַּד אָתֵי יְמָמָא, אָמַר הַאי קְרָא, מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. מַאי כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. אֶלָּא, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּכָל מַאן דְּיִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, לְאַשְׁלְמָא דִּינָא עַל בּוּרְיֵיהּ, כְּאִילּוּ קִיֵּים אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא. בְּגִין כָּךְ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי. תָּא חֲזֵי, בְּיוֹמָא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְאַשְׁלְמָא דִּינִין. בְּלֵילְיָא, אִשְׁתַּדַּל בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן, עַד דְּאָתֵי יְמָמָא. מַאי טַעְמָא. כָּל יוֹמָא אִתְעֲסַק לְאַשְׁלָמָא דִּינִין, בְּגִין לְאַכְלָלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא. בְּלֵילְיָא, בְּגִין לְאַכְלְלָא דַּרְגָּא דְּלֵילְיָא בִּימָמָא. וְתָא חֲזֵי, תרומה קמ"ה ע"א בְּיוֹמֵי דְּדָוִד מַלְכָּא, הֲוָה מְקָרֵב כָּל אִינּוּן תהילים ק״ד:י״א חַיְתוֹ שָׂדָי, לְגַבֵּי יַמָּא. כֵּיוָן דְּאָתָא שְׁלֹמֹה, נָפַק יַמָּא וְאִתְמְלֵי, וְאַשְׁקֵי לְהוּ. הֵי מִנַּיְיהוּ אִתְשַׁקְיָין בְּקַדְמִיתָא. הָא אוּקְמוּהָ. אִלֵּין תַּנִּינַיָיא רַבְרְבִין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב בְּהוּ, בראשית א׳:כ״ב וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּסִטְרָא יְמִינָא עִלָּאָה, נָפְקִין תְּלֵיסָר מַבּוּעִין עִלָּאִין, נָהֲרִין עֲמִיקִין, אִלֵּין סַלְּקִין, וְאִלֵּין נַחְתִּין, עָיִיִל כָּל חַד בְּחַבְרֵיהּ. חַד אַפִּיק רֵישֵׁיהּ, וְאָעִיל לֵיהּ בִּתְרֵין גּוּפִין, חַד גּוּפָא דְּנַהֲרָא נָטִיל מִיָּמִין לְעֵילָּא, אַפְרִישׁ לְתַתָּא אֶלֶף יְאוֹרִין, נָפְקִין לְאַרְבַּע סִטְרִין.

4 קידושין פתח ↗

מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: ״הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם״? מַחְשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחְשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי – אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה.

« ספר ליקוטי מאמרים Compositions on the Festivals 16 ספר ליקוטי מאמרים Upon Completion of Talmud »