1רש"י זה שלש רגלים סימני אבות הראהו לו ע"כ ומה שראה לו הסימנים על זה האופן בתחלה בדרך ואח"כ במשעול הכרמים ואח"כ במקום צר ודאי כוונה היתה לו והוא זה כי פעם הראשון עמד במקום רחב הראה לו בזה שמצד זכות אברהם עצמו ודאי היה יכול לשטן לו אבל מ"מ יש לך עוד דרך רחב מן הצד לקללם מצד הזוהמ' שיצא ממנו ישמעאל אשר מצד זה נאמר לאברהם לך אתן את הארץ הזאת והניח רחבת ידים לשאר אומות לתת להם כל שאר הארצות ואח"כ עמד במשעול הכרמים והיה לו ג"כ קצת דרך לנטות מן הצד אבל בדוחק מאד כי היה גדר מזה והנוטה מן הצד לוחץ רגליו בקיר והוא סימן כנגד זכות יצחק שהיו לו זכיות הרבה זכות אביו וזכות עצמו אשר מצד זה היתה הבטחתו יותר גדולה מהבטחת אברהם שנאמר לו את כל הארצות האל אתן לזרעך ולא היה לו מקום לקלל כ"א בנטיה בדוחק מן הצד והוא מצד שהיה לו ג"כ בן רשע הוא עשו אבי אדום ולכך עמד במשעול הכרמים כלומר יש לך מקום לקלל בדוחק מאד אבל בפעם השלישי עמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל הוא סימן לזכותו של יעקב שהיה משולש בזכיות האבות וגם מטתו היתה שלימה מבלי שום פגם ומצד זה נאמר לו ופרצת ימה ונגבה וצפונה וקדמה נחלה בלא מצרים לכך עמד במקום צר כלומר אין דרך לקלל כי אין מקללין את האדם בביתו והרי כל הארצות הם של ישראל ואין לך מקום לקלל:2בא"ד רש"י החוגגת שלש רגלים ע"כ דאל"כ שלשה פעמים מבעי ליה ואין לתמוה מאי שנא שרמז לו מצוה זו יותר מכל המצות דזו היא מדה כנגד מדה דכאן ויחר אף ה' כי הולך הוא שהליכה זו היתה רע בעיני הש"י והליכת ישראל בעלייתם לרגלים היה טוב וחביבה בעיני הש"י:
