23רש"י לכך זכו בניו לטלית של ציצית עכ"ל רש"י והקשו הרא"ם והרג"א מהא דאמרינן פרק כיסוי הדם ובסוטה פרק היה מביא בזכות שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לחוטין של תכלת ולרצועות של תפילין דמשמע דמצות ציצית לא זכו בה אלא מדיבור מחוט ולא משום כסויו של שם ותרצו הם מה שתרצו יעויין בדבריהם אבל אין נ"ל לחלק בין תכלת ללבן כדברי הרא"ם גם דברי הרג"א אינם נכונים לפי משמעות לשונו של רש"י ז"ל שאמר גבי שם לכך זכו בניו לטלית של ציצית ולפי דברי הרג"א לא היה לו לומר רק לכך זכו בניו לטלית של מצוה סתם לכך נ"ל שאין כאן קושיא כלל דוודאי בזכות שם שכיסה את אביו זכו בניו בכלל לכסוי טלית של ציצית אבל עדיין לא ידעינן איזה מבניו שהרי הרבה בנים היה לו וכשבא אברהם שהיה ג"כ מבניו של שם ואמר מחוט ועד שרוך וגו' זכה שיהיה אותו הזכות שזכה בו שם אביו ניתן לו ולבניו לבדו ואי לאו זכותו של שם לא היו זוכי' בניו של אברה' למצו' גדול' כל כך בכסו' שיש בה כבוד גדול ונאמ' בה וריח שלמותייך כריח לבנון רק למצוה אחרת קלה ממנה שיש בה חוט אחד ולא כסות שלם שהוא כבוד יותר על דרך שאמרו חכמים ז"ל קרי למאני מכבדותי וכו':24רש"י ופניהם אחורנית למה נאמר פעם שנייה ללמד שכשקרבו אצלו והוצרכו להפוך עצמם לכסותו הפכו פניהם אחורנית עד כאן לשון רש"י: יש לפרש דברי רש"י על שני פנים האחד ה"ק בתחלה בעודם רחוקים ממנו הלכו אחורנית בכל גופם וגם פניהם שלא לצד אביהם ואח"כ חזר ואמר הכתוב ופניהם אחורנית לומר כשקרבו אצלו והיו צריכין להפוך עצמם כדי שיראוהו היאך הוא מונ' ויכסוהו כראוי אעפ"כ הניחו פניהם מהופך וכסוהו לפי אומד דעתם שחשבו שהוא מכוס' כראוי ולפ"ז היו פניה' בכל המעשה הזה מהופך שלא מצד אביהם רק אביהם הי' מוטל מול ערפם עד שכסוהו ויהיה פי' ופניהם אחורנית ר"ל שגם בפניהם בכיסויים בהליכתם הלכו אחורנית וכן משמע מדברי הרא"ם שהוא מפרש כדברי רש"י אלא שיש לדקדק בלשון רש"י שהיה לו לומר כשקרבו אצלו והוצרכו להפוך עצמ' לכסותו הניחו פניהם מהופך אחורנית דהפכו פניהם משמע שעכשיו הפכום מחדש ועוד לפי זה יהיה סוף הפסוק וערות אביהם לא ראו מיות' גמור וכמו שכתב הרא"ם והניחו בקושיא דפשיטא דכיון שהיו פניהם אחורנית מתחלה ועד סוף וודאי שערות אביהם לא ראו לכך נ"ל דה"פ דברי רש"י ז"ל בתחלה בעודם רחוקים ממנו הלכו אחורנית בכל גופם וגם פניהם שלא לצד אביהם כדי שלא יראו ערות אביה' בהדיא אם היו הולכים כדרך בני אדם ואח"כ כשקרבו והיה להם להפוך עצמם בכל גופם כדי שיוכלו לכסותו כהוגן וכראוי אעפ"כ לא הפכו כל גופ' כדי שלא יראוהו בהדיא ולא יועיל עצימת עיניהם אלא הפכו פניהם לבדו אחורנית ר"ל לצד אחור שלהם דהיינו לצד אביהם כדי שיוכלו לראות בהצצה מועטת היאך הוא מונח במראשותיו או מרגלותיו וידעו לכסותו יפה ולכך סיים הכתוב ואמר וערות אביהם לא ראו כלומר אעפ"י שהפכו פניהם לצד אביהם מ"מ צדדו עצמם ועצמו עיניהם או נתנו ידיהם על פניהם כדעת הב"ר באופן שערות אביהם לא ראו וזהו משמעות לשון רש"י שאמר שקרבו אצלו והוצרכו להפוך עצמ' לכסותו הפכו פניהם אחורנית כלומר עכשיו הפכום מה שלא היה כן מקודם לכן:
