מפרשים:
24 רש"י לזרע השדה שבכל שנה ושנה לשון הרא"ם לא בשנה הראשונה לבדה אבל לא ידעתי למה לא פי' זה גבי והיה בתבואת שבכל שנה שאז היה שב לכל הכתובים שאחריו לזרע השדה ולאכלם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם עכ"ל ואיני יודע למה הניחו בלא ידעתי כי היה לו לומר שאין זה כל כך קושיא שלא היה רש"י צריך לפרש זה למעלה גבי והיה בתבואות דפשיטא הוא דכל שנה ושנה נאמר דהא כתיב מיד אחריו וישם אותה לחוק וגו' לפרעה לחומש דמשמע לחוק עולם אבל גבי לזרע השדה יש כאן מקום טעות דה"א אדרבה מדכתיב וישם לחוק לחומש משמע דחומש שם לחוק מאז והלאה אבל ארבע הידות לזרע וגו' לא שם לחוק רק החומש שם לחוק שיהיה כמו שהיה בשנה הראשונה שפרעה יתן הזרע בכל שנה והם יתנו לו החומש בעד הזרע ולפי זה לא קבל פרעה בעד תשלומי הזרע הראשון רק שתי חמשית החמשית של השנה הראשונה והחמישית של השנייה כולה שהם נתנו בשנה השנייה אותו הזרע מן הארבע ידות שלהם אבל משם ואילך יתן פרעה הזרע בכל שנה ויקח בעדו החמשית מן התבואה שבכל שנה כך היינו יכולין לומר לפי משמעות של פסוק וישם יוסף לחוק וגו' לפרעה לחומש לכך הוצרך רש"י לפרש גבי לזרע השדה שהיה כן החק גם כן לזרע שבכל שנה ושנה יהיה כן הם יתנו לפרעה החמישית לעולם בעד הזרע הראשון והם יתנו הזרע בכל שנה ושנה ואין להקשות אם כן נימא אין הכי נמי ומנא ליה לרש"י לומר כן דס"ל לרש"י דהכי הוא משמעות פשטיה דקרא שכן היה תנאי הקניין לכל שנה כמו שאמר יוסף הן קניתי אתכם וגו':
25 חסלת פרשת ויגש.