1רש"י אלה האמורים למעלה תולדות השמים ע"כ אע"ג דאמרינן בכל מקום שנא' אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים היינו כשמתחלת הפרשה באלה ור"ל מה שכתב אחריו ומפרש באותה פרשה השנייה עניין אחר מה שלא נאמר בפרשה ראשונה אז נאמר פסל את הראשונים כמו אלה המשפטים אבל בכאן לא יפרש ענין אחר בזו הפרשה שיאמר עליו שהם תולדות השמים והארץ שאין כאן שאר תולדות אלא מה שנאמר למעלה לפיכך לא שייך לומר פסל את הראשונים אלא פירושו אלה האמורים למעלה הם תולדות השמים והארץ. וכמוהו אלה המצות וגו' אלה החוקים ולכך יתיישב ג"כ שלא המתין רש"י עד לבסוף שנראה מה שכתב בפרשה לפי שקשה לו מיד למה לא כתב ואלה בוי"ו. ומתרץ אלה האמורי' למעלה כו':2רש"י למדך שכולם נבראו ביום ראשון ע"כ: אע"ג שלפי דרכנו למדנו זה מאת השמים לרבות תולדותיה ואת הארץ לרבות תולדותיה כמו שפי' למעלה מ"מ צריך לכתוב ביום עשות ה' אלקים וגו' ללמדך שכולם נבראו ביום ראשון ולא בלילה ראשונה כי בלילה לא ברא כלום. או נאמר בלילה נבראו השמים וארץ שעל כרחך צריכין אנו לומר כן דאל"כ על מה יפול לומר ויהי ערב וגו' ביום ראשון שאם לא היו שמים וארץ נבראים בלילה לא היה שום מציאות בעולם ועל מה אמר ויהי ערב אלא וודאי שמים וארץ נבראו בתחלת לילה א' ועמדו כשיעור זמן לילה אחת והוא שקראו הכתוב ערב ואח"כ אמר הקב"ה יהי אור וגו' והיה יום ואז בו ביום ברא הכל וזהו שלימוד כאן שהתולדות נבראו ביום הראשון ולא בלילה דכתיב תולדות השמים והארץ ביום עשות וגומר משמע התולדות נבראו ביום ולא השמים והארץ עצמן ויהיה פי' הפסוק אלה תולדות השמים והארץ וגו' ביום ואח"כ אמר עשות שהוא מקור ופירושו בעשות י"י כו'. דבי"ת דביום עומדת במקום שתים כאלו אמר ביום בעשות וגו' נ"ל:
