1רש"י לפי שמחסרין אותן שצדין מהם ואוכלי' אותם הוצרכו לברכה כו': כתב הרא"ם אבל לאידעתי מה טעם יתן בברכת האדם שאין מחסרין אותן ולא הספיק להם רצון יוצרם עכ"ל ועל קושיא זאת כתב הג"א כיון שהאדם בר דעת ובחירה ובכוונה יכול להתבטל מפריה ורביה מאיזה טעם לכך נתברך שלא ישב בטל ע"כ ואינו נראה כי אין ענין זה סובל לשון ברכה אלא לשון ציווי וכבר כתב בפרשת נח הראשון לברכה והשני לציווי. ולפי תירוצו מה בין פרו ורבו הראשון לשני והשני למה לי לכך נ"ל שגם האדם צריך לברכה אעפ"י שאין צדין מהם מ"מ מחסרין הם עצמם זה את זה בהריגות ובמלחמות ותדע שהרי כמה מיני חיות רעות יש שאין צדין מהם לרוב גבורתם ואימתם על הבריות או שאינן צריך לבריות לא מעורן ולא מבשרן ולא משום דבר שבהם ואפ"ה נכללו בכלל הברכה אלא מטעם שהקיבוץ להם הוא רע מפני שהן עצמן טורפין והורגין זו את זו על הטרוף וזה דומה למלחמות שבין בני האדם ולכך צריך ברכה ובפרט שגלוי וידוע היה לפניו עניין הפלגה והפרדותיהם בארצות ומלכיות ולשונות שעל ידה שונאים האומות זו לזו כאלו לא היו מין אחד ומעוררים מלחמות והריגות אבל בבהמות או בחיות שאינם טורפות זו את זו ואדרבה הקיבוץ הוא להם הנאה ונח צריך טעם לברכותיהם ואמר לפי שצדין מהם כו' והם הרוב שבב"ח נ"ל:2רש"י פרו לשון פרי כלומר עשו פרות ורבו: לשון הרג"א לא שרש"י סובר כי פרו הוא שם נגזר מפרי שהוא שם העצם כמו שסובר הרא"ם דזה אינו רק שם פרי נגזר מן פרו ומן ופרינו בארץ שנאמר על יציאת התולדות כו' עכ"ל לא ידעתי מי יכריחו ליכנס במחלוקת עם הרא"ם כי דבריו תמוהין מאד שיגזור בעל הלשון שם כזה שהוא כוללי מן הפעולה שאין דרך לגזורשם מן הפעולה אלא שם יחיד כגון ראובן שמעון שנגזרי' מראייה ושמיעה מה שאין שייך לומר כן על שם הכולל כגון פרי מפרו אם לא יאמר שם פרי נשאל מלשון ופרינו בארץ כמו שכתב הרא"ם למעלה גבי שרץ ושריצה אבל לשון רש"י לא משמע כן שסיים ואמר כלומר עשו פירות ולפי דבריו לא היה לסיים בלשון כלומר על כן נראה וודאי דברי הרא"ם הם נכונים מאד נ"ל:
