מפרשים:
18 רש"י ומלכי צדק וגו' מדרש אגדה הוא שם בן נח נראה לי שאמרו כן משום דכתיב כאן והוא כהן וגו' לא מצינו מי שהקריב קרבנות מזמן המבול עד הנה רק נח כשיצא מן התיבה ונח עצמו בעל מום היה כמו שאחז"ל על פסוק וישאר אך נח שהכהו הארי ושברו א"כ מה שאמר הכתוב שהקריב נח הקרבנות לא הקריב בעצמו אלא ע"י אחר וקים להו לחכמים ז"ל שצוה את שם בנו החשוב להקריבם ומשם ואילך היה הוא הכהן לאל עליון כל ימי חייו עד אברהם ויירש הכהונה ממנו אז נטלה ממנו כמאמר רז"ל גבי דברתי מלכי צדק:
19 רש"י בא"ד כך עושין ליגיעי מלחמה נ"ל שקשה לרש"י אם לכבוד אברהם היה עושה מפני שעבר עליו בשובו מהמלחמה היה לו להביאו אל ביתו והיה לו לעשות משתה לכך אמר כך עושין ליגיעי מלחמה שהם עיפים ויגיעים ורעבים וערב להם לחם יבש ויין יותר מכל מעדנים שאינם יכולים להמתין עד שיתבשלו המאכלים מפני הרעב והוא שעבר עליו פתאום ואפשר שלא היה זה במהלכו של אברהם לעבור שם ומלכי צדק לא ידע קודם לכן שיבא כ"כ קרוב לעירו. ואח"כ מקשה למה לו להוציא לחוץ ולא המחין עד שבא לעיר שאין דרך לאכול על השדה אפילו יגיעי מלחמה עד בואם לעיר ומשמע הלשון שהוציא לקראתו חוץ לעיר לכך אמר והראה לו שאין בלבו כו' כלומר חשב מלכי צדק שאם יהיה ממתין עד בא אברהם לעיר יהיה אברהם חושב שמלכי צדק עשה זה מיראה שמא יהרגנו כמו שהרג את המלכים שהיו במקצת מהם כגון כדרלעומר שהיה מלך עילם בנו של שם ומסתמא היה כל עמו מבניו ולכך נתן לו הוא לאכול ג"כ מיראתו אותו ולא להקדים לו שלום ושאין בלבו כו' ולכך הוציא לו לחוץ להראות לו שאין בלבו כו' כלומר עכשיו יחשב אברהם למה לו להוציא לחוץ ואני אין דרכי עובר דרך עליו ללכת לעירו אלא להראות לי שאין בלבו כו' ואח"כ אומר רש"י ומדרש אגדה רמז לו על המנחות כו' כלומר דעת המדרש הוא וודאי שהביאו לביתו וכבדו ועשה לו משתה גדול ומה שהוציאו לחם ויין לקראתו חוצה לעיר דרך מתנה רמז רמז לו על המנחות כו' שהם דרך מתנה לש"י שכן לשון מנחה מתנה ומה שלא הוציא לו בשר לרמוז בו על קרבנות בהמות מפני שיש בהן שבאין לכפרה כגון חטאת ואשם ולא דרך מתנה לא רצה להזכיר לו חטאת בניו אבל המנחות אינם באין אלא על הנדבות והעולות דרך מתנה אעפ"י שגם במנחות יש מנחת סוטה שהיא לכפרה אותה באה מן השעורים והוא לא הוציא לו אלא סולת חיטין ויין לנסכים בא ג"כ לנסכי עולות: