1
וזכורני כשהיה רוחץ בנהר טרא, לא רצה להשתין מים בנהר והולך חוץ לנהר. וזכורני שאמר טעם למה מכה השמש כשקורא לבית הכנסת מכה אחת ואח"כ ב' הכאות ואח"כ מכה אחת, אלא כך הטעם דומי' דאב"א, אי לך אות ראשונה דאבא אחד במנין, ושניה ב' במנין, ושלישית אחת במנין, אבל ברינוס מכה השמש א"ב.
2
בשחרית מיד כשיצא מבית הכסא רחץ ידיו ושפך על יד ימינו ג' פעמים ונתן בגד על יד ימינו, ונוטל הכלי בימינו ושפך על שמאלו ג' פעמים, ואחר כך נטל מעט מים על שתי ידיו, ומשן יחד, ואח"כ לקח מים מן הכלי בלא בגד ע"כ זכורני ושפך מעט מים על ידיו, ומעביר ידיו על עיניו ושפך מעט מים על ידיו ומוציא הליחה מן החוטם, ונוטל מעט מים בידו ונתן בפיו. ולפעמים נתן מתוך הכלי לפיו ומשים קמיצה הימין בפיו בצד שמאלו ורוחץ השניים, ואחר כך עשה נתן הקמיצה השמאלית בפיו בצד ימינו ורוחץ השניים בימינו. ולכן רוחץ השניים הכי, משום ששמע מהזקן מאור הגולה גאונינו מוהר"ר שלום זצ"ל שכתב כן בספר סוד ארחי, עיי"ש ותמצא טעם יפה לדבר. ואח"כ שפך מעט מים על ידיו ונתן אצבעותיו לאזניו, ואינו מדקדק אם נתן קמיצה או זרת באזניו, אבל אני שמעתי מבת רופא דוקא קמיצה, וכי עשה כל זאת היה מברך ענט"י ואינו מקפיד על ההפסק. ואח"כ מיד אמר הנוסח מסדורי אושטריך אשר יצר וברכת התורה וברכת כהנים ואלו דברים וכו', ואלהי נשמה שנתת בי. וזה הנוסח אמר בכל יום אע"פ שהוא הלך לביהכנ"ס קודם שהתחיל הכהן הברכות, כגון בסליחות, והמתין עד שבא הקהל לברכה אשר נתן לשכוי בינה, מ"מ צוה לפעמים לבנו שמתחיל בקול רם הברכה על נט"י בבית הכנסת שלו כשאין שם כהן. ולפעמים לא רצה הכהן להתחיל לפניו ברכת על נט"י ולא ענה אמן רק ברכת נט"י מהכהן משום דלא שמע רק אותה ברכה בפירוש. ואמר זה הסדר עם הקהל, לשכוי בינה, גוי, עבד, אשה. ואמר אשה אומרת במקום שלא עשאני אשה שלא עשאני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשאני אשה שעשאני כרצונו, וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשאני בהמה, ודכירנא שמצאתי בספר אחד, וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשאני בהמה ודו"ק וכן מצאתי באו"ח בסי' מ"ו וז"ל ונהוג הנשים לברך שעשאני כרצונו. ואח"כ אמר מגביה שפלים פוקח עורים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, מתיר אסורים רוקע הארץ על המים, אשר הכין מצעדי גבר, שעשית לי כל צרכי אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, הנותן ליעף כח, המעביר שינה, יהי רצון, ואמר כל הסדר כמו בסדורי אושטריך עד ברוך שאמר. ואח"כ הוה מתעטף בציצית ומניח תפילין, כן עשה בסליחות, אבל בשאר ימות השנה עשה כסדר דלעיל עד דהוי מברך אוזר ישראל בגבורה ואח"כ הלך לביהכנ"ס. וזכורני בבית הכנסת שלו עמד לפני הארון ומשתחוה ואמר מה שאמר, והוה מתעטף בציצית ומניח תפילין ומברך עוטר ישראל וכל הסדר כדלעיל, וכל הבחורים עומדים על רגליהם בבית הכנסת שלו משרואים שיבא כל זמן שמשתחוה ומניח טלית ותפילין עד שיושב במקומו מצאתי מזה ביו"ד בסי' רמ"ד המתחיל מפני שיבה תקום ע"ש.
