1
שאילת ח', כתב מוהר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק, תפילין בחוה"מ לסמ"ק שכתב וטוב להניחן בלא ברכה אותם הנוהגים כן. אין אם מדברין בין תפלה לתפלה, נראה דאפילו אותם שאין מברכים אסור להם לדבר ולהסיח בין תפלה לתפלה. דאמרינן במס' סוטה סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. ואין הטעם משום דהביא את עצמו לידי ברכה שאינה צריכה, אלא בלא זה יש עבירה להסיח ביניהם. כדמוכח באשירי פרק בתרא דר"ה בתשובה רב המתחלת שאילו מקמי רי' מתיבת' וכן באשי' בהלכות תפילין בהא דמייתי ירושלמי דמפרש טעם אמאי חוזר מעורכי המלחמה אהאי עבירה טפי מאחריני ע"ש. ואני הכותב שמעתי ממוהר"ר יוזמ"ן כ"ץ יצ"ו, שהביא ראיה מתוס' ואשירי מפ' כיסוי הדם גבי סח בין שחיטה לשחיטה. אבל מהר"א ס"ל ז"ל הוי פליג על זה, וכן אמרתי להגאון זצ"ל, ואמר הגאון הדין עם מהר"י כ"ץ יצ"ו.
2
שאילת ט', כתב הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורג לפי טעם סמ"ג מכח ב' עדי' מי שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת! נראה לי דאין לחלק כלל בשביל טעם זה כדמפרש סמ"ג בדרך אגדה בעלמא, דכמה טעמים אשכחן בדברי אגדה כה"ג אפי' בגמ' ולא מחלקינן משום אותו הטעמ'. כי הא דאמרינן בפ' המפלת מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? פי' רש"י ולא לשבעה ומפ' הטעם שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים פי' שהן אסורין בתשמיש המטה. ולפי טעם זה אם ילדה בזוב שצריכה ז' נקיים, לאחר ז' ימי לידה. וכי סלקא דעתך שיהא הבן נימול לשבעה לי"ד? וכאלה רבות בתלמוד'.
3
ולא בירך על התפילין בחוה"מ זכורני שהלכתי עם יוסף חזן מניאושטט אל בית הגוי שמעבד המעבד עורות. והיו סימנים בעורות, והעורות היו בגיגית ועליהם מים ושאר דברים. ולקח יוסף עץ ארוך והפך בעורות ושהיה למטה הפך למעלה, ואמר לשם קדושת ס"ת, לא ידעתי בודאי אם אמר גם לתפילין. וזה עפ"י הגאון זצ"ל עשה ובספרי הטור שלפנינו הוא בסי' רע"א
4
תשובה, וכמדומה לי שנמצא כן בתשובת שארי מהרי"ל זצ"ל. תפילין שנמחקו קצת ועדיין רישומן ניכר, מותר להעבירם להעביר עליהם בקולמס. כתב בספרו אם ניכר כ"כ שיוכל תינוק דלא חכים ולא טיפש וכו'
