1
לעולם יעשה לכתחלה הציצית שליש גדיל ושני שליש פתיל אפי' אם הוה הציצית ארוך מאד משום נוי ציצית. ולא יהא ארכו מן הגדיל יותר משליש מן הציצית אבל בדיעבד כשר, אבל אם הוה ארכו מהפתיל יותר משני שליש בזה אין נפקותא. ואורך הציצית י"ב אצבעות לכל הפחות, וכן מצאתי באו"ח בסי' י"א וז"ל: ויהיו ארכן ג' טפחים וכו', וזכורני דהוה ציצית שלו ארכו כנגד י"ח או י"ט אצבעות, וכן מצאתי באו"ח בסי' י"א וז"ל: ואם ירצה להוסיף בארכן.
2
פעם אחת הוה בציצית ו' קשרים, וצוה לעשות בציצית ה' קשרים חדשים, ולא די במה שמתיר הקשר האחד, משום דלא הוה הציצית תעשה ולא מן העשוי, כיון שנתכוין לעשות ו' קשרים והוה הציצית בטעות; ואינו מקפיד אם חותך החוטין למטה כדי שהן שוין אפי' לאחר שנעשו הציצית לגמרי. ואינו מוחה לנשים לעשות ציצית, וכן מצאתי באו"ח בס' י"ד וז"ל: ואשה כשרה כו', אבל אמר שמצוה לכל אדם לעשות ציצית לעצמו אבל זכורני שמוהר"ר יעקב ווילא זצ"ל הוה אומר לנשים לעשות ציצית באושפורק. וזכורני כשכפלתי טליתו היה מקפיד אם לא הוו מונחים הארבע ציציות גבי הדדי בתוך הטלית.
3
תכתב לשנה טובה, אהובי עמיתי הרב ר' מנשה יצ"ו, כתב, הוא ר' מנשה בן מוה"ר ישראל ברונאי על הטלית שנקרע' בתוך שלש ותפרה, כתבת בפשיטות להכשיר, וכתבת שכן הוא בדרשות מהר"א ומוהרי"ל משמי' או מהר"ש ז"ל לא ידענא. אמנם בברור דכירנא דאישתעי לנא מוהר"ר זעליקמן מאולם ז"ל בהיותו עמנו באגרא, דמוהר"ל ז"ל כעס על המתירין אפי' תפירה, במשי אדום או ירוק סביב הנקב שבו הציצית לחזקו ובהא אנא מכשירנא משום דאין כאן בית מיחוש בין לפי' רב עמרם בין לפי' רש"י דאיתניהו באשירי, לפי' רש"י כדכתב אשירי דבטלית של צמר שרי משום דאין דרך לתפור בחוטי צמר. משמע דכל היכא דאין חוט התפירה ממין הטלית לא חיישי', וכ"ש כיון שצבועי' הן לא נהגי' עכשיו בשום מקום לעשות ציצית רק מלבן. וההיא דהגה' במיימוני בשם מהר"ם בתפירת פסקי המעיל דאסור לתפור תוך שלש, צ"ל דאיירי בטלית של משי ותופרה בחוטי משי לבנים; ולפי' רב עמרם נראה דליכא למיחש אע"ג דלאותו פי' אין חילוק כלום מאיזה מין הוא חוט התפירה כמבואר למבין, א"ה היכא דהתפירה אינה אלא לחזק ולא בשביל שנקרע, אהא לא קאי טעמא דר"ע. אבל היכא שנקרע ותפרה בתוך שלש, מניין לנו להקל נגד פי' דר"ע? ואין לומר דר"ע ז"ל מיירי שנקרע' החתיכה לגמרי מן הטלית וחוזר ותופרה בה, והכי משמע במיימוני. אמנם באשירי לא משמע הכי כלל, וכן הלשון טלית שנקרע' לא משמע דנחתך לגמרי, נאם הקטן והצעיר שבישראל
