מקור משנה זבחים ג׳:א׳
1 כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְשֵׁרָה בְּזָרִים, בְּנָשִׁים, וּבַעֲבָדִים, וּבִטְמֵאִים, אֲפִלּוּ בְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִים נוֹגְעִים בַּבָּשָׂר. לְפִיכָךְ הֵם פּוֹסְלִים בְּמַחֲשָׁבָה. וְכֻלָּן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ, יַחֲזֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל:
פירוש לחם שמים על משנה זבחים ג׳:א׳
1 כל הפסולים ששחטו שחיטתן כשרה ערע"ב דמשום טמאין בלבד נקט דיעבד. ותו בקדושין דעו"ב כתבו. דלכתחלה אין שוחטין אלא מיוחסין. ועיין מה שכתבתי בפ"י יוחסין בס"ד. ובמו"ק י"ד ס"א ובתשובה כ"י. ובהגהותי על רא"ש ריש חולין.
2 ובעבדים אפי' כנענים שמלו וטבלו. אבל שחיטת נכרי. נ"ל גם גר תושב בכלל נבלה. כמ"ש ריש חולין.
3 אפילו בקדשי קדשים לענין שחיטת פר יום הכיפורים. עיין מ"ש בס"ד מ"ג פ"ד דיומא.
4 ולענין פר המשיח. עיין מ"ש בפירוש פרק אלו מקומן בבית אל ונראה דשעירי ע"ז. צריכין ג"כ כהנים לשחיטתן. לכתחלה מיהת. כדכתיב גבי חינוך הבית בימי חזקיהו. ויגישו את שעירי החטאת וישחטום הכהנים.