לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ד׳

« לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ג׳ לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ה׳ »

4 נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר, וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ, וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּמַיִם, מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם:

פירוש לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ד׳

4 מי שנשרו. כתב הרע"ב שנפלו. מפרש שנשרו לשון נשירה. הנו"ן יסודית ונקודה קמ"ץ והמלה מהקל. לא מהנפעל מענין שרייה. והכי משמע בגמרא דריש משילין:

5 משנה לחם שוטחן בחמה אבל לא כנגד האור שהיד סולדת בו דמבשל. כך כתב בב"י בשם המרדכי. משא"כ בחמה. דאפי' במקום שהיד סולדת בו שרי. דאין דרך בשול בכך. ע"ל פ"ג מ"ג.

« לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ג׳ לחם שמים על משנה שבת כ״ב:ה׳ »