לחם שמים על משנה בבא מציעא ד׳:ט׳

9 וההקדשות מ"ש בתי"ט בקדשים קלים צ"ע כו'. ומה בין נזקין לקדושין. לתשלומי כפל ע"כ. השיב רמ"ז עם מ"ש הר"מ פ"ח מהל' נ"מ וז"ל שלמים שהזיקו גובה מבשרן. ואינו גובה מן הבשר כנגד האימורין. וכיון דאינו גובה מן החלבים. אין בו כפל. דכפל אמר רחמנא ולא חצי כפל. ונכון הוא.

10 יש להם אונאה כיון דכי מתה או נגנבה חייב באחריותה. דיליה היא כו'.

11 והא דאמרינן פ"ק דפסחים ריש ד"ו סד"א היכא דאיתיה הואיל והדר בעיניה. לא ס"ל דבר הגורם לממון כממון דמי. וטעמא דכתב רחמנא לא ימצא. הא לא"ה. לא. יש לומר כיון דגלי רחמנא התם דאפילו בכה"ג דבר הגורם לממון כממון. כיון דאילו מיגניב כו'. יליף מינה ר"ש לכל התורה כולה בבנין אב.

12 ובהמה שאדם רוצה לזווגן כו' שאם בא להצמיד שור חלש עם הבריא. מקלקל את הבריא. רש"י ולא אמר מאבד את החלש. כי יותר נמשך הבריא אחר הבטלה והעצלה. משימשוך עצמו וחברו עמו. אל העול והמלאכה.

13 ומרגלית נאה למלאות עם חברתה בזהב. במשבצת וכן בחרוזה.