לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ח:י׳

« לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ז:י״ד לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ח:י״א »

מקור: משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ח:י׳

10 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

אָשָׁם תָּלוּי וְחַטָּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי לֹא נִקְבַּע הָאִסּוּר. אָשָׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רָאוּי בִּפְנִים וְכָשֵׁר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכָל קָרְבָּן שֶׁהוּא פָּטוּר עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ כָּךְ הוּא פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ:

10 כריתות פתח ↗

דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אָשָׁם תָּלוּי בַּחוּץ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

11 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָם בַּחוּץ. אִם עַד שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם חַיָּב כָּרֵת עַל שְׁנֵיהֶן הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם לְוִדּוּי. וְאִם אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה פָּטוּר עַל הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם:

11 זבחים פתח ↗

לָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם הַגְרָלָה, כָּאן לְאַחַר הַגְרָלָה. אַחַר הַגְרָלָה נָמֵי, הָאִיכָּא וִידּוּי!

10 אשם תלוי וחטאת העוף כו'. בפ"ד דכריתות דף י"ח תניא השוחט אשם תלוי בחוץ ר"מ מחייב וחכמים פוטרים וכתבו שם התוס' דהאי חכמים דפוטרים לאו היינו חכמים דפליגי עליה דר"מ פ' המביא כו' כלומר דבפ"ו דכריתות בתחלתו דף כ"ג איפליגו ר"מ וחכמים גבי מביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא דלר"מ יצא וירעה דזה לא הפרישו אלא מספק וכיון דנתברר לו דאין כאן חטא הוי חולין וחכ"א ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ופירשו שם בגמ' טעמייהו דרבנן מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדיש וכן כתב רבינו פ"ד מהל' פסולי המוקדשין וא"כ לדבריהן כיון דהוי הקדש גמור ודאי דהשוחטו בחוץ חייב כרת והני רבנן דפטרי הכא לאו רבנן דהתם אלא סברי כר"מ דהתם דאמר דיצא וירעה. אלו הם דברי התוס' ועם זה נתבררו בעיני דברי התוספתא שהביא הר"א ז"ל בהשגות שחלקה בין אשם תלוי לחטאת העוף ואמרה דאשם תלוי בחוץ חייב עליו חטאת כלו' כשהקריבו בשוגג ובחטאת עוף שהקריב בחוץ אמרה דחייב אשם תלוי דההיא תוספתא אתיא כרבנן דפליגי אר"מ בריש פ' המביא ולכך באשם תלוי דבא על חטא אדם גומר ומקדיש מתוך שלבו דוה על חטאיו וכדכתב רבינו פ"ד מהל' פסולי המוקדשין ולכך הוי הקדש גמור וחייב חטאת כשהקריבו בחוץ בשוגג כדין המקריב קרבן גמור בחוץ אבל חטאת העוף שאינו בא על חטא אלא ספק יולדת היא שמביא אותה אינו גומר ומקדיש וכיון דהוי ספק מביא אשם תלוי דשמא לא ילדה והוי חולין ואע"פ שהקריבו בחוץ אינו כלום ולכך מביא אשם תלוי כדין כל חוטא בספק וברייתא אתיא כפשטה ואין זרות בה ואנו צריכין לידחק במה שדחק הר"א. אבל מ"מ קשיא לי על רבינו דמזכי שטרא לבי תרי דהוא פסק כאן דפטור ובהלכות פ"ה פסק כרבנן דפליגי אר"מ וכבר כתבתי בשם התוס' דהם דברים סותרים ולכאורה משמע כדבריהם דלרבנן הוי הקדש גמור כיון דגומר ומקדיש ואולי י"ל דהוא סובר דלא כדברי התוס' אלא דאפי' רבנן דאמרי התם דגמר ומקדיש הכא מודו דפטור המקריב בחוץ דאע"פ שהקדישו מ"מ כיון דאם לא היה לו ספק חטא לא היה מקדישו לא הוי הקדש גמור:

11 וכל קרבן שהוא פטור על שחיטתו בחוץ כו'. נראה דהיינו משום דשחיטה והעלאה אתקשו להדדי בריש פרק השוחט ומעלה דף ק"ז ואליהם תאמר לערב פרשיות וכן כתב רש"י בפרק הנזכר דף קי"א גבי מיעוטא דשעיר המשתלח ששחטו בחוץ דפטור דגלי רחמנא וה"ה בהעלאה דהא מגמר גמירי מהדדי כדאמרינן לערב פרשיות:

10 משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין פתח ↗

הֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא אוֹ שֶׁחָטָא וַדַּאי. אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם דָוֶה עַל עֲוֹנוֹתָיו וְהוֹאִיל וְעַל סָפֵק הִפְרִישׁוֹ גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְדִּישׁ. הִפְרִישׁ אֲפִלּוּ עַל פִּי עֵדִים וְהוּזַמּוּ יִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. וְאִם אַחַר שֶׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ. הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יִשָּׂרֵף כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. נוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם. הַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַכֹּהֲנִים כְּכָל הָאֲשָׁמוֹת:

11 תמורה פתח ↗

אָמַר רָבָא: הָתָם, מֵעִנְיָינָא דִּקְרָא, ״וְאֶל פֶּתַח״ — לְרַבּוֹת, ״לַה׳״ — לְהוֹצִיא; הָכָא, דְּ״אִשֶּׁה״ — לְהוֹצִיא, ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת.

11 יומא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּחוּץ, עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל.

« לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ז:י״ד לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ח:י״א »