לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה י״א:ט״ו

15 שייך להלכה יד, טו

16 אמר כל המטלטל וכו'. שכיב מרע שאמר כל נכסי וכו'. בגמרא הזכירו זוזי בכלל נכסי ושטרות בכלל נכסי ולא ידעתי למה לא הזכירם רבינו ז"ל כיון דנחית לפרושי לכולהו ובעבדים הוי בעיא דלא איפשיטא ומ"מ כתב דהוי בכלל הני דההלכות כתבו דאיפשיטא מההיא דר"נ בפ' יש נוחלין דאין גובין מן העבדים וקשה דבפרק מי שמת אמרינן למפשט להא בעיא דעבדים א"ל רבינא לרב אשי ת"ש הכותב לעבדו כל נכסיו יצא בן חורין וכו' ואמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר וכו' וא"ל רבא לר"נ מ"ט עבדא מטלטלי הוא וכו' ודחי לה רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה ע"כ. ובפ' יש נוחלין אמרו דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי לית הלכתא ככל הני שמעתתא מדשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמר ליה רבינא לרב אשי דר"נ מאי א"ל אין גובין מתנינן לה וכן אמר ר"נ וכו' והשתא קשה טובא כיון דרבינא גופיה סבר בפ' יש נוחלין כהא דר"נ וכן רב אשי הודה לו אמאי פשיט בעיא מההיא דאמר ר"נ עבדא מטלטלי כו' דדחי ליה רב אשי ולא פשטו לה מהכא דליכא שום דחיה כלל וגם רב אשי מאי דחה ליה הא איכא למפשטה מהא דפ' יש נוחלין דהוא עצמו הודה לרבינא דקי"ל כרבינא. מיהו לזה י"ל דמאי דדחה רב אשי היא מהא לא תפשוט אבל מאידך דר"נ ודאי דתפשוט אבל מ"מ לרבינא עצמו קשה אמאי לא פשיט לה מהכי. וראיתי שתירץ בזה חכם אחד דרבינו ז"ל סובר דמאי דאמר רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה אין פירושו כפירוש התוס' דהיינו מתנינן לה בדר"נ אלא הכוונה לומר אנן אית לן הא דר"נ דקאמר דעבדא מטלטלי אלא אנן אית לן טעמא דמתני' משום דלאו כרות גיטא הוא אבל לעולם דר"נ סבר דמטלטלי הוא ולהכי אמר איהו התם אין גובין מן העבדים דאזיל לטעמיה אבל אנן לית לן הא. והא דאמרינן בפ"ק דגיטין כד פריך מרב לר"נ התם לאו כרות גיטא הוא לאו משום הא דאיכא הוכחה דהא מתניתין לא פירש שכן השיב ר"נ כדכתבו התוס' דאפשר לומר דר"נ תרתי טעמי אית ליה בהא דר' אלעזר עשו מטלטלים וכו' חדא משום דעבדא מטלטלי וחדא משום כרות גיטא אבל רב אשי לית ליה טעמא דעבדא מטלטלי אלא טעמא דכרות גיטא לבד ופליג אר"נ ולכך קאמר אנן משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה כו' ורב אשי פליג על ר"נ דהכא ובההיא דהתם דאמר אין גובין מן העבדים וכ"ת הא התם רב אשי הודה דקאמר אנן אין גובין מתנינן לה וכו', י"ל דהרי"ף אינו גורס כגירסתנו שם א"ל רבינא לרב אשי אלא א"ל רבינא למר זוטרא וכן תמצא שם בהלכות ומר זוטרא הוא שהשיב כן אבל רב אשי לית ליה להא דר"נ והשתא א"ש שלא הוצרך רבינא לההיא דר"נ דאין גובין דעל הכל פליג רב אשי ואנן לא קי"ל כרב אשי אלא בההוא דאין גובין מן העבדים כדאמרו בפ' יש נוחלין ולהכי איפשיטא בעיין והוא טעם נכון לרבינו וההלכות ז"ל:

17 אבל ספר תורה יש בו ספק וכו'. קשה אמאי לא פסק לא קנה כמו שפסק לעיל פ"ט בבעיא יהנה בהן ישען בהן וכו' דפסק דלא קנה משום דהוי בעיא דלא איפשיטא. וי"ל דדוקא כשהבעיא הוי אם הויא מתנה או לא פסק רבינו ז"ל גבי מתנת שכ"מ דהוי דרבנן דלא קנה אבל בהא בעיא דהמתנה הוי מתנה אלא שהבעיא אם הוי בכלל אותה מתנה ס"ת או לא פסק דהוי ספק ואם תפס לא מפקינן מיניה ועוד דהסברא מוכחת שהס"ת בכלל כדהקשו שם התוס' ז"ל יע"ש: