לחם משנה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה ח׳:ב׳

2 ואחר כך עוקרין השלחן מלפני קורא ההגדה לבדו. בפרק ערבי פסחים פסחים דף קט"ו: אמרו ואין עוקרים השלחן אלא מלפני מי שאומר ההגדה רב הונא אמר כלהו נמי לפני מי שאומר הגדה והלכתא כרב הונא ע״כ. ורבינו ז״ל נראה דפסק דלא כרב הונא ונראה דלא היה בגירסתו והלכתא כרב הונא ולכך פסק כסברא ראשונה דאיתמרא בגמרא בסתמא:

3 שבכל הלילות אנו אוכלין וכו' והלילה הזה כלו צלי. שם במשנה פרק ערבי פסחים פסחים דף קט"ז ובפרק אלו דברים פסחים דף ע' אמרו על מתניתין דקאמרה דחגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד מתניתין דלא כבן תימא דתניא בן תימא אומר חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו' מ״ט דבן תימא כדמתני רב וכו' איבעיא להו לב״ת נאכלת צלי או אינה נאכלת וכו' ת״ש הלילה הזה כלו צלי ואמר רב חסדא זו דברי ב״ת ש״מ ע״כ בגמרא. והשתא יש תימה על דברי רבינו דהוא פסק בהלכות קרבן פסח פ״י כמתניתין דחגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד ודלא כב״ת וא״כ לדידן ודאי אינה נאכלת צלי דלית לן היקשא דב״ת כדמשמע בגמרא ולית לן לומר הלילה הזה כלו צלי דהא בגמ' אמרו דזהו כדברי בן תימא דסבירא ליה היקשא ודחגיגה נאכלת צלי אבל לדידן דחגיגה אינה נאכלת צלי ולא מצינן למימר כלו צלי דהא איכא חגיגה וא״כ תימה הוא בדברי רבינו דכאן נראה דפסק כב״ת ושם פסק כסתם מתניתין וצ״ע: