לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א:ד׳

מהדורה: תורת-אמת

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א:א׳ » « לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א:ה׳

מקור: משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״א:ד׳

1 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

אֵין מְנַחֲשִׁין כְּעַכּוּ"ם שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כו "לֹא תְנַחֲשׁוּ". כֵּיצַד הוּא הַנַּחַשׁ. כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים הוֹאִיל וְנָפְלָה פִּתִּי מִפִּי אוֹ נָפַל מַקְלִי מִיָּדִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הַיּוֹם שֶׁאִם אֵלֵךְ אֵין חֲפָצַיי נַעֲשִׂים. הוֹאִיל וְעָבַר שׁוּעָל מִימִינִי אֵינִי יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתִי הַיּוֹם שֶׁאִם אֵצֵא יִפְגָּעֵנִי אָדָם רַמַּאי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים צִפְצוּף הָעוֹף וְאוֹמְרִים יִהְיֶה כָּךְ וְלֹא יִהְיֶה כָּךְ. טוֹב לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי וְרַע לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים שְׁחֹט תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית. שְׁחֹט תַּרְנְגלֶת זוֹ שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל. וְכֵן הַמֵּשִׂים סִימָנִים לְעַצְמוֹ אִם יֶאֱרַע לִי כָּךְ וְכָךְ אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי וְאִם לֹא יֶאֱרַע לִי לֹא אֶעֱשֶׂה, כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ הַכּל אָסוּר. וְכָל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִפְּנֵי דָּבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹקֶה:

2 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

1 אין מנחשים וכו' הואיל ונפלה פתי וכו'. ברייתא פ' ד' מיתות בסנהדרין דף ס"ה ס"ו:

2 וכן המשים סימנין וכו'. פרק גיד הנשה חולין דף צ"ה: אמרו שם רב הוה קא אזיל לבי רב חנין חתניה חזי מברא דקא אתי לאפיה אמר מברא קאתי לאנפאי יומא טבא לגו וכו' ואמרו שם דרב לא אכל וכו' ושאלו מ״ט אי משום איעלומי הא לא איעלים אלא דנחיש כלומר מפני שאמר מברא אתא לאנפאי יומא טבא לגו ולכך לא אכל מיניה דהוה אסירא והקשו והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש ותירצו אלא סעודת הרשות הוה ע״כ ומפרשו רבינו לענין איסורא. והראב״ד ז״ל בהשגות מפרש דודאי לענין איסורא אינו אסור אלא כמו פתי נפלה מפי כו' וכיוצא בדברים הנזכרים בברייתא אבל אלו מותרים. ומה שאמרו בגמרא כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול ה״ק אם לא עשאו מתחילה לסימן כמו שאמר יונתן בן שאול שאמר אם יאמרו עלו ועלינו אע״פ שאירע להם כך שהיו אומרים להם עלו שהיה דבר טוב לא היה סימן להסמך עליו. ולדבריו קשה מה שאמרו בגמרא אלא דנחיש דמשמע דמשום דאסור משום הנחש שאמר מברא אתי לאנפאי וכו' לא אכליה ועל דא קא מקשה כל נחש וכו' משמע שאם כאליעזר עבד אברהם הוה אסור. ועיין בפירוש הרד״ק ז״ל לספר שמואל דשם יישב הפשט לדעת הראב״ד ז״ל ומה שהקשה על רבינו דאיך אליעזר ויונתן עשו נחש כבר תירצו התוס' זה שם בפרק גיד הנשה: