1והנה בודאי שבחינת המעשה והעסק בסור מרע ועשה טוב מצד עצמיות דנפש האלהית באה על ידי המחשבה בתחלה,2והוא הרצון במחשבה לאלהות לעשות רצונו במעשה על כל פנים ולא לעבור על רצונו בפועל ממש כו׳,3ומחשבה זו היא בלי פנימיות אור וחיות כלל רק בקרירות על דרך הנזכר לעיל בנפש הטבעית במחשבה קרה בהתבוננות האלהות4שיתגדל ותרומם מרחוק אצלו ואינו שייך אליו כלל, רק שחפץ בו ביותר5מפני שנתאמת ונתקבל אצלו שהוא אמת לאמיתו על כן רוצה שיקבע בנפשו כו׳ ונולד מזה בחינת ההסכם במעשה על כל פנים כו׳.6כך הוא סיבת תולדות הסכם המעשה דסור מרע ועשה טוב בנפש האלהית מצד העצמית מן ההחלט במחשבה שהוא בחינת האמונה,7הגם שהוא בבחינת ריחוק גדול, שהרי אין הענין הזה מה שהוחלט שצריך לקיים רצון ה׳ בבחינת פנימית חיות מקרוב כלל,8כי בחינת אלהות שבזה הוא בא בבחינת ההסתר מאד,9כמו ששם שמים שגור בפי הכל נשים ועמי הארץ ומזכירים שם ה׳ בכל רגע ורגע, שהשם יתברך מבורך והוא המושיע ועוזר בלשון אידייש גילובט כו׳ כידוע.10ובלא פנימית כלל שהרי יכול לעשות דבר מה המנגד באותו שעה ממש כמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שיעזור לו כו׳, ואם מאמין שה׳ עוזר למה יגנוב לעבור על רצונו.11אך ב׳ דברים מפורדים הם אצלו,12שזהו וודאי אמונה קבועה בנפש האלקית שבו בבחינת טבעיית ועצמיית שה׳ הוא העוזר לכל כי הוא ברא את הכל והוא אחדות פשוט כו׳. והגניבה באה מצד תאוות נפש הטבעית כו׳.13ולזה וודאי יוכל להיות שמבקש באמת עזר ה׳ עליו על הצלחת הגניבה כו׳14ומזה ראיה על כל פנים שהאמונה אף על פי שהיא בהסתר אלקות מאד אבל היא טבעית15כידוע מלשון אומן כו׳. והוא ירושה מהאבות כמו טבע בבנים כו׳.16והוא בחינת הסכם טבעי ועצמי דנפש האלקית שמזה נולדה המעשה הפרטית דסור מרע ועשה טוב מפני שמאמין באחד מאד, וכמו טבע אצלו שלא לעבור הרצון כו׳17וראיה מקידוש השם שמאיר כח אמונה זו בבחינת הפנימית עד שימסור נפשו בפועל ממש.18והגם שיוכל להיות תערובות טוב ורע במעשה הטוב כו׳. כמו צדקה להתייהר בלבד או לגרמייהו.19הרי אמרו האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור,20כי מצד נפש האלקית חפץ בצדקה בבחינת טבעית ומה שאומר רק בשביל שיחיה בני זהו מנפש הטבעית המלביש ומסתיר כו׳.21וכן להתייהר וכהאי גוונא22מה שאין כן עובדי כוכבים דלגרמייהו בלבד עבדין מצד שרש נפשם מבחינת ג׳ קליפות הטמאות מלבד חסידי אומות הקדמונים וכהאי גוונא.
