כלי יקר על במדבר י״א:כ״ב

1 הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם. הַמּוּבָן מִן פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י כְּאִלּוּ הָיָה מֹשֶׁה מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל חָלִילָה, וּלְפִי שֶׁהָיָה בַּסֵּתֶר חִסֵּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו. וְכָל הַמְפָרְשִׁים חָלְקוּ עָלָיו וְרָצוּ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי מֹשֶׁה, אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ. וְהַנָּכוֹן שֶׁבְּכֻלָּם הַמּוּבָן מִן לְשׁוֹן ״וּמָצָא לָהֶם״, כִּי כָּךְ מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁיִּשָּׁחֵט לָהֶם וְיֵאָסֵף לָהֶם אֶפְשָׁרִי מִצַּד עַצְמוֹ, אַךְ ״וּמָצָא לָהֶם״ אֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינָן מְבַקְשִׁין כִּי אִם תֹּאֲנָה, אַף אִם תִּתֵּן לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר וְכָל דְּגֵי הַיָּם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִמָּצֵא לָהֶם, לֹא יַסְפִּיק לָהֶם, כִּי עוֹד יוֹסִיפוּ סָרָה לְבַקֵּשׁ עֲלִילוֹת דְּבָרִים. וְכָךְ נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְּקָאָמַר ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם״, תַּרְתֵּי ״לָהֶם״ לָמָּה לִי, לְעָרְבִינְהוּ וְלִתְּנִינְהוּ: ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף וּמָצָא לָהֶם״, אֶלָּא שֶׁלְּכָךְ עָשָׂה שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת, לְפִי שֶׁאֶחָד מֵהֶם אֶפְשָׁרִי וְהַשֵּׁנִי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, מֵאַחַר שֶׁעֲלִילָה הֵם מְבַקְשִׁים. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם רַשִׁ״י סָבַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הָיָה מְסֻפָּק כְּלָל בִּיכֹלֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהֵבִין מִדְּבָרָיו הַפֵּרוּשׁ הַנִּזְכָּר אוֹ שְׁאָר פֵּרוּשׁ שֶׁל הַמְפָרְשִׁים, אַךְ תָּפַס עָלָיו רַשִׁ״י עַל שֶׁאָמַר דְּבָרָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לַטּוֹעִים מָקוֹם לִטְעוֹת וְלוֹמַר שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ חָלִילָה, וְיָבֹא מִזֶּה חִלּוּל הַשֵּׁם. אַךְ לְפִי שֶׁהָיָה בַּסֵּתֶר וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יִשְׁמְעוּ הָעִוְרִים שֶׁבְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים, עַל כֵּן לֹא הָיָה מַקְפִּיד בִּלְשׁוֹנוֹ בִּהְיוֹת שֶׁעִם ה׳ הוּא מְדַבֵּר, הַמֵּבִין כַּוָּנָתוֹ, וְלֹא עִם הַטּוֹעִים. אֲבָל ״שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים״ הָיָה בָּרַבִּים וְשָׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנּוֹדָע, לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ.

2 דָּבָר אַחֵר שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע אָמַר מֹשֶׁה, כִּי בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וַדַּאי לֹא יִמְצְאוּ בַּמִּדְבָּר דֵּי סִפּוּקָם מִבָּשָׂר וְדָגִים אִם לֹא בְּדֶרֶךְ נֵס, וּכְפִי גֹּדֶל הַנֵּס יִהְיוּ רְאוּיִין לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל שֶׁהִטְרִיחוּ בִּתְלוּנָתָם לְבוֹרְאָם. וְעַל כֵּן אָמַר ״שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי״ וְכוּ׳, וּלְעַם רַב זֶה יִהְיֶה הַסִּפּוּק נֵס גָּדוֹל, וְעַל חֹדֶשׁ יָמִים זְמַן רַב הוּא, וְתִרְצֶה לְהַגְדִּיל הַנֵּס כְּדֵי לְהַגְדִּיל פֻּרְעָנוּתָם, זֶה לֹא יִתָּכֵן. הֵשִׁיב לוֹ ה׳: אִם כֵּן יֹאמְרוּ שֶׁקָּצְרָה יַד ה׳, מוּטָב שֶׁיֹּאבְדוּ הֵם מִמָּה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁקָּצְרָה יַד ה׳.

3 וְעַל צַד הָרֶמֶז מִקְרָא זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, כִּי יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת ״יִשָּׁחֵט״ וְ״יֵאָסֵף״ לָמָּה לִי, וְכִי עַכְשָׁיו אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּין שְׁחִיטָה בִּבְהֵמוֹת וַאֲסִיפָה בְּדָגִים? וְעוֹד שֶׁבִּתְלוּנָתָם זָכְרוּ בָּשָׂר וְדָגִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם מִין שְׁלִישִׁי, כִּי הַצִּפּוֹר לֹא בָּשָׂר מִקְרֵי. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה נֹאמַר שֶׁרָמַז כָּאן לְמַה שֶׁאָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לִבְהֵמוֹת שֶׁשְּׁחִיטָתָן שְׁנֵי סִימָנִים, כָּךְ הָרְשָׁעִים נִטְרָדִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְהַבֵּינוֹנִים נִמְשְׁלוּ לְעוֹפוֹת שֶׁנִּתָּרִים בְּסִימָן אֶחָד, כָּךְ הֵמָּה אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. וְהַצַּדִּיקִים נִמְשְׁלוּ לְדָגִים שֶׁבַּאֲסִיפָה לְבַד סַגִּי, וְכָךְ נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״ בראשית כה ח, כִּי מִיתָתָם בִּנְשִׁיקָה. וְכָאן כְּבָר בָּעֲרָה אֵשׁ ה׳ בַּקְּצִינִים וּבַמֻּקְצִים, וְלֹא שָׁבוּ עוֹד לְכִסְלָה. וְהַמִּתְאַוִּים הָיוּ הַבֵּינוֹנִים, כַּמּוּבָן מִלְּשׁוֹן ״אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, דְּהַיְנוּ הַתּוֹךְ וְהָאֶמְצַע, וְשָׁאֲלוּ בָּשָׂר וְדָגִים שֶׁאֵינָן מִמִּינָם, כִּי בְּשַׂר בְּהֵמָה יֵאוֹת לָרְשָׁעִים וְדָגִים לַצַּדִּיקִים. לְכָךְ נָקַט ״יִשָּׁחֵט״ וְ״יֵאָסֵף״, וְהוֹסִיף מִלַּת ״לָהֶם״ לוֹמַר שֶׁהַבְּהֵמוֹת מִצַּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה וְהַדָּגִים מִצַּד שֶׁבַּאֲסִיפָה בְּעָלְמָא סַגֵי, לֹא יִמָּצֵא לָהֶם, אֵינָן מַקְבִּילִין לָהֶם כִּי אֵינָן מִמִּינָם כְּלָל. וְהֵשִׁיב לוֹ ה׳ ״עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי״, כִּי בְּיָדִי לְהַקְבִּיל לָהֶם מַה שֶּׁהוּא מִמִּינָם, כַּמּוּבָן מִלְּשׁוֹן ״יִקְרְךָ״, כִּי הִקְרָה ה׳ לָהֶם הַשְּׂלָו וּמָצָא מִין אֶת מִינוֹ. וְכָל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וְרָחוֹק מִפְּשׁוּטוֹ.