כלי יקר על ויקרא כ״ו:ג׳

3 אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְגֵו׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה כו׳. אַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י הִכְרִיחַ זֶה מִן יִתּוּר הַפְּסוּקִים, שֶׁהֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת כְּבָר אָמוּר כו׳, מִכָּל מָקוֹם גַּם מִצַּד הַלָּשׁוֹן הַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר. וְהוּא, שֶׁדַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה חֲלֻקּוֹת בְּפָסוּק זֶה, אֲשֶׁר כְּנֶגְדָּם אָמַר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ״וְנָתַתִּי״. בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה אָמַר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״, עַל הֶעָמֵל בַּתּוֹרָה וְקוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. וְעַל זֶה אָמַר לְשׁוֹן ״בְּחֻקּוֹתַי״, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ עַל מִצְוֹת הַחֻקִּיּוֹת, כִּי לֹא מָצִינוּ בָּהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה לְשׁוֹן הֲלִיכָה, כִּי לֹא נֶאֱמַר בְּכָל הַתּוֹרָה לְכוּ בְּחֻקּוֹתַי, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהֲלִיכָה זוֹ מְדַבֶּרֶת בְּדָבָר שֶׁאֵין הקב״ה מְצַוֶּה עָלָיו זוּלַת שֶׁהָאָדָם מֵעַצְמוֹ עוֹשֶׂה כֵן, וּבְעַל כָּרְחֲךָ תְּפָרְשׁוֹ עַל הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם פּוֹעֵל בַּטֶּבַע, כִּי מִצַּד הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה הַדָּבָר לְטֶבַע שֵׁנִי, וְלֹא יִצְדַּק זֶה כִּי אִם בְּקוֹבֵעַ חֻקִּים וְעִתִּים לַתּוֹרָה, וְהוּא מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּעֵת יָדוּעַ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַדָּבָר לְטֶבַע אֵצֶל הָרַגְלַיִם. וְזֶה כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ רבה לה א הָאוֹמֵר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קיט נט: ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ״, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הקב״ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיִיתִי מְחַשֵּׁב לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ, וְהָיוּ רַגְלַי מְבִיאוֹת אוֹתִי לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כו׳. וְאֵין זֶה כִּי אִם מִצַּד שֶׁהָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, עַד שֶׁרַגְלוֹהִי אִנּוּן עָרְבִין לְהוֹלִיכוֹ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה, כִּי כְּבָר הֻרְגְּלוּ בְּכָךְ. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה מָקוֹם לְצַוּוֹת זֶה אֶל הָאָדָם, כִּי עַל הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְּלֹא כַּוָּנָה לֹא יִפֹּל עָלָיו צִוּוּי, כִּי אֵין צִוּוּי לָרַגְלַיִם, אֶלָּא מְדַבֵּר בְּאִם שֶׁכָּךְ קָרָה שֶׁקָּבַע עִתִּים לַתּוֹרָה עַד שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵת יֵלְכוּ רַגְלָיו מֵעַצְמָם בְּאוֹתוֹ עֵת אֲשֶׁר נִקְרָא חֹק, וְעַל זֶה אָמַר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם״, כִּי כְּנֶגֶד הַקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה אָמַר שֶׁזֶּה שְׂכָרוֹ שֶׁיָּבֹאוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, וּכְאָמְרוּ רז״ל תענית ז: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים כִּי אִם בַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר קהלת י יח: ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״.

4 וְאוּלַי שֶׁמִּטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּמַתַּן תּוֹרָה ״אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי״ תהלים סח ט, לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם, יֵרֵד הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח אבות ג כא, וּבִזְכוּת הַחֹק, דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, יֵרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם. וּמָה שֶׁאָמַר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, הַיְנוּ הַתַּכְלִית הַיּוֹצֵא מִן הַלִּמּוּד, כִּי הוּא הַמֵּבִיא לִידֵי שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה עירובין צו.. ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, הַיְנוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּמִדְּלָא קָאָמַר תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, לָמָּה לֵהּ לְמִכְתַּב ״אוֹתָם״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁמִּצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, כִּי זֶה הַמְּכֻוָּן מִן מִלַּת ״אוֹתָם״.

5 וְאַחַר כָּךְ פֵּרַט שָׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה הָרָמוּז בְּ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״ אָמַר ״וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם״, לֹא אָמַר סְתָם גְּשָׁמִים, לְפִי שֶׁעַכְשָׁיו לֹא רָצָה לְיַעֵד שְׂכַר הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּבָר יָדוּעַ שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וּכְבָר הֵמָּה גִּשְׁמֵיכֶם, זוּלַת שֶׁעַכְשָׁיו נוֹסַף דָּבָר שֶׁאוֹתָן גְּשָׁמִים שֶׁהֵם כְּבָר גִשְׁמֵיכֶם וּמְיֻעָדִים לָכֶם, עַכְשָׁיו אֶתֵּן אוֹתָם בְּעִתָּם בִּזְכוּת ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. ״וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ״, כִּי אִם יֵשׁ תּוֹרָה יֵשׁ קֶמַח. וְאֵין פֵּרוּשׁ ״יְבוּלָהּ״ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ״, דְּאִם כֵּן מַאי רְבוּתֵיהּ, אֶלָּא לְקַמָּן דָּרַשׁ רַשִׁ״י מִן יִתּוּר לָשׁוֹן שֶׁל ״אֶת״ כִּי כָל ״אֶת״ לְרַבּוֹת בָּא, וּמְרַבֶּה שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ לֹא תִּתֵּן. אֲבָל כָּאן לֹא נֶאֱמַר ״אֶת״, וְאִם כֵּן הַכֹּל בִּכְלַל יְבוּלָהּ. וְרָצָה לוֹמַר מַה שֶּׁדַּרְכָּהּ לְהוֹבִיל לְךָ לְבֵיתְךָ, דְּאִם לֹא כֵן לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״אֶת״ כְּמוֹ לְקַמָּן, אֶלָּא כָּאן פֵּרוּשׁוֹ מַה שֶּׁדַּרְכָּהּ לְהוֹבִיל, וּלְקַמָּן מִיִּתּוּר שֶׁל ״אֶת״ דָּרְשִׁינַן אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ. ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע״. לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״לָכֶם״ כִּי הַלֶּחֶם מִן הַמֻּכְרָחוֹת יִהְיֶה לָכֶם, אֲבָל הַיַּיִן מִן הַמּוֹתָרוֹת אֵינוֹ לָכֶם לַהֲנָאַתְכֶם כִּי אִם לְשֵׁם מִצְוָה יִהְיֶה. ״וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע״. לָמֶ״ד שֶׁל לָשֹׂבַע מוֹרֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע לְגַמְרֵי אֶלָּא יִפְחוֹת מִכְּדֵי שְׂבִיעָתוֹ קְצָת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ הָרוֹפְאִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָבוֹא לִידֵי שְׂבִיעָה. ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם״. לָמֶ״ד שֶׁל ״לָבֶטַח״ מוֹרָה שֶׁהַשְּׂבִיעָה גּוֹרֶמֶת אֶל הַבֶּטַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קמז יד: ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב״מ נט. אָמְרוּ: כַּד מִשְׁלַם שַׁעֲרָא מִכַּדָּא נְקִישׁ וְאָתֵי תִּגְרָא.

6 וְאַחַר כָּךְ יִעֵד שָׂכָר שֶׁל ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, דְּהַיְנוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאָמַר ״וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דב״ר ד ד: שְׁמוֹר נֵרִי שֶׁבְּיָדְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר נֵרְךָ שֶׁבְּיָדִי. וּסְתָם שְׁמִירָה הִיא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר רָע הַמַּזִּיק, וְאִם תִּהְיֶה נִשְׁמָר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לְךָ גַּם אֲנִי אֶשְׁמוֹר נֵרְךָ מִכָּל דָּבָר מַזִּיק, וִיהִי נָא שָׁלוֹם בְּחֵילְךָ. ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר״ וְגוֹ׳. מִפְּנֵי שֶׁכָּל שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, כָּךְ הַשְּׁמִירָה מִן הַחֶרֶב וְחַיָּה רָעָה הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב״, רוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁתִּרְדְּפֵם מִכָּל מָקוֹם אֵין צֹרֶךְ לָזֶה לְרָדְפָם בְּקוּם וַעֲשֵׂה אֶלָּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, מֵעַצְמָם יִפְּלוּ אֶל הַחֶרֶב. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן, אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁמִּתְּחִלָּה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס מוֹרַאֲכֶם בִּלְבָבָם יִרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה מֵאָה, וְאַחַר זֶה שֶׁהָאוֹיְבִים רוֹאִים שֶׁחֲמִשָּׁה יִרְדְּפוּ מֵאָה אָז יִכָּנֵס מוֹרֶךְ גָּדוֹל בְּלֵב הָאוֹיְבִים, וְיֶחֱלַשׁ כֹּחָם עַד שֶׁמֵּאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ, וְאַחַר כָּךְ יוֹסִיף מוֹרֶךְ גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם מֵעַצְמָם, אֲפִלּוּ בְּלֹא רְדִיפָה כְּלָל.

7 וּמִן ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״ הִתְחִיל לְיַעֵד שְׂכַר קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה הַנַּעֲשִׂים בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, עַל כֵּן אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי, דְּהַיְנוּ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, כִּי בּוֹ נֶאֱמַר ״מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹנְנוֹ בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח טו יז. ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, וְהוּא לְשׁוֹן פְּלִיטָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. לֹא תַּחְשְׁבוּ כְּשֶׁאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתִּהְיוּ נִדְחִים וְנִפְלָטִים מִשָּׁם כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ, מִכָּל מָקוֹם אֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם בְּאֹפֶן שֶׁנָּדוּר יַחַד בְּמָדוֹר אֶחָד אַף אִם הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ, וְלֹא תִהְיוּ נִפְלָטִים מִשָּׁם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״ מַמָּשׁ, וְלֹא תַּחְשְׁבוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה נַפְשִׁי אֲשֶׁר נָתַתִּי בָכֶם אֶת הַשְּׁכִינָה תִּגְעַל אֶתְכֶם וְתַחְשׁוֹק לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, עַל כֵּן אָמַר ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּדֶרֶךְ אַחֵר.