מקור בראשית א׳:כ׳
20 וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
פירוש כלי יקר על בראשית א׳:כ׳
20 יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. וּלְהַלָּן נֶאֱמַר שֶׁנִּבְרְאוּ הָעוֹפוֹת מִן הָאֲדָמָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין כז: דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק. נִמְצָא שֶׁהָעוֹפוֹת מְמֻצָּעִים מִן הַבְּהֵמוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאֲדָמָה וּבֵין הַדָּגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם. הוֹרוּ בָּזֶה שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בַּעֲבוּר הָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים. רֶמֶז לַדָּבָר ״עֶבֶד״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: עוֹף, בְּהֵמָה, דָּגִים, כִּי אֶת הַכֹּל נָתַן לוֹ ה׳ לַעֲבָדִים, וְיֵשׁ לָאָדָם יָד בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וּבִשְׁנֵיהֶם יַחַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה שֶׁלֹּא נִתָּן בִּרְשׁוּתוֹ.
21 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, מָצִינוּ כִּתּוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְיַחֲסִים לִשְׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ, כִּי מָצִינוּ שֶׁהָרְשָׁעִים הַנּוֹטִים אַחַר חֵלֶק הָעַפְרוּרִי בְּיוֹתֵר נִמְשְׁלוּ ״כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ״, כִּי גַּם הֵמָּה מִן עָפָר מוֹצָאָם. וְהַצַּדִּיקִים נִמְשְׁלוּ לְמַיִם שֶׁחָמְרָם דַּק מִן חֹמֶר הָאָרֶץ, וְנִמְשְׁלוּ לְדָגִים שֶׁעִקַּר חִיּוּתָם בַּמַּיִם. וְהַבֵּינוֹנִים נִמְשְׁלוּ לָעוֹף אֲשֶׁר יָעוּף בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ הַמִּצּוּעַ בֵּין הָרוּחָנִיּוּת לַגַּשְׁמִיּוּת, וְחָמְרוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶעָפָר כָּאָמוּר. וְנִרְאֶה שֶׁמִּטַּעַם זֶה נֶאֶמְרָה בַּדָּגִים בְּרָכָה כְּפוּלָה ״פְּרוּ וּרְבוּ״ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר בְּמִין הָאָדָם. וּבָעוֹפוֹת לֹא נֶאֶמְרָה כִּי אִם בְּרָכָה אַחַת ״וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ״, אֲבָל בַּבְּהֵמוֹת לֹא נֶאֶמְרָה בְּרָכָה כְּלָל. וְכָל זֶה מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ לְהַנָּחָתֵנוּ, וּמַסְכִּים לָזֶה דִּבְרֵי רַזַ״ל מדרש אגדה בראשית א שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה בְּרָכָה בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ וְכוּ׳, כִּי בֶּאֱמֶת הַיֵּצֶר הָרַע אֲשֶׁר כֹּחוֹ מִן הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שָׁם יִרְבָּץ אֵצֶל כַּת הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר נִמְשְׁלוּ לַבְּהֵמוֹת וְחַיְתוֹ אֶרֶץ, וְהַלְוַאי יִתְמַעֲטוּ וְלֹא יִרְבּוּ. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ במדבר יא:א שֶׁהָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, דְּהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִים, שָׁאֲלוּ בָּשָׂר וְדָגִים מַה שֶּׁאֵינָם מִמִּינָם, וְנִתַּן לָהֶם בְּשַׂר עוֹפוֹת – מָצָא מִין אֶת מִינוֹ.