1פירות הנלקחות בכסף מעשר שני אינם נפדים בריחוק מקום כפירות מעשר שני עצמו דאף על גב דאמרינן דסלעים על דינרין דכסף כסף ריבה כסף ראשון אף כסף שני הכא דקנה פירות בכסף שאני שכבר נגמר מצותו ושוב אינו נפדה דפדיון דכי ירחק אפירות עצמן קאי לא אלקוח אלא יעלו הם עצמם לירושלם ואם נטמא שאינו יכול להעלותו יפדה.2אין נלקח בכסף מעשר אלא מאכל אדם שגידוליו או גידולי גידוליו מן הארץ דכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וגו' פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי עגל שנולד מאמו ובן שה וענבים מחרצנים שזורעים החרצנים וגידולי קרקע שכולם ניזונים מן הקרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע יצאו מים ומלח ודומיהן שאין גידוליהם מן הארץ ולא פירות שהם מחוברים לקרקע דהרי הם כקרקע ואין כסף מתחלל על הקרקע דאין יכול להגיע לירושלם וקרא כתיב ואכלת שם ופירות שאינם יכולים להגיע לירושלם נמי מהאי טעמא דאינם דומים לבקר וצאן דחזו להעלות לירושלם.3דבש וביצים וחלב הוו גידולי גידולין והא ילפינן להו. ותמד שהחמיץ או שנתן שלשה מים והוציא ארבעה נלקח בכסף מעשר כיין ושכר דכתיב בשכר להביא תמד משהחמיץ.4לולבי זרדין והחרובין משימתיקו הוו אוכל ונקחין בכסף מעשר והנכבשים אפילו לא המתיקו הם נלקחים והקור נלקח בכסף מעשר דהשתא הוא רך והוו פרי מפרי. נותני ריח ומראה וטעם אינם נלקחים בכסף מעשר דמה שנאכל הוא גופיה בבקר הוא דכתיב בקרא. ערב מים ומלח הוי כמוריס ומלח נראה דלא אימעיט משום דאינו נאכל גופו ולא אתי אלא לטעמא דכיון דתבשיל לא סגי בלא מלח היאכל תפל מבלי מלח חשיב אוכל גופיה אלא דאימעיט משום דאינו פרי מפרי וגידולי קרקע.5ומן התורה מותר ליקח בכסף מעשר אפילו תרומה לכהן ושביעית קודם הביעור דהא מידי דמאכל נינהו.6הלוקח בכסף מעשר מה שאינו נלקח בו לא חלה קדושת מעשר על הדבר הקנוי ולא יצאו המעות לחולין.7הלוקח פירות חוץ לירושלם ממעות מעשר שני בשוגג הוי מקח טעות דאלו הוה ידע דהוו מעות מעשר לא הוה זבין בהו משום טירחא יתירא דאיכא בפירות להעלותן טפי ממעות והדמים הם מעשר כשהיו ואם במזיד יעלו הפירות לירושלם דהא נגמר מצותה כדאמ' לעיל ואם אין מקדש ירקבו דהא אין יכול לפדות אלא אם כן טמאים כדאמר' וכן בהמה תעלה ותאכל ואם אין מקדש תקבר היא ועורה שגם עורה אסור דכשהיא נאכלת הוא דעורה טפל לה ויוצא לחולין וכל שהוציא חוץ לאכילה ושתיה וסיכה וברח המוכר או מת יאכל כנגדן בירושלם ונראה דהוי קנסא דדמים ראשונים אכתי קדשי ביד מוכר.8קדושת שלמים אינה חלה על קדושת מעשר דממון גבוה הוא ולא חייל עליה קדושה אחריתי כדילפינן מכל בכור אשר יבוכר דלא שייך ביה קדושה אחריתי אלא בכורה. אכל פירות המעשר עצמן בתורת חולין יצא ידי שמים ואם מה שלקח מכסף מעשר אכל יחזרו דמים למקום או יאכל כנגדן כדאמר':
