קרית ספר על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ג׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ג׳
1 כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַבּשֶׁת. הַכּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אֵינוֹ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן לְמִתְבַּיֵּשׁ מֵאָדָם גָּדוֹל וּמְכֻבָּד שֶׁזֶּה שֶׁבִּיְּשׁוֹ זֶה הַקַּל בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה:
2 הַמְבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרֹם אוֹ מִי שֶׁהוּא בְּמֶרְחָץ פָּטוּר. נָשְׁבָה הָרוּחַ וְהָפְכָה שׁוּלָיו עַל פָּנָיו וַהֲרֵי הוּא עָרֹם וְהוֹסִיף זֶה בְּהַפְשָׁטָתוֹ חַיָּב בְּבֹשֶׁת. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ אֶת זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֹם לִמְבַיֵּשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ עָרֹם. וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו לֵירֵד לַנָּהָר אוֹ שֶׁעָלָה מִן הַנָּהָר וּבִיְּשׁוֹ חַיָּב. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ זֶה לִמְבַיֵּשׁ אֶת הַמְכֻסֶּה בִּבְגָדָיו:
3 הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן חַיָּב בְּבשֶׁת. וְאִם מֵת בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ וְלֹא הֵקִיץ וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּזֶה שֶׁבִּיְּשׁוֹ אֵין גּוֹבִין בּשֶׁת זֶה מִן הַמְבַיֵּשׁ. וְאִם תָּפְשׂוּ הַיּוֹרְשִׁין אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן:
4 הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹטֶה פָּטוּר. וְהַמְבַיֵּשׁ אֶת הַחֵרֵשׁ חַיָּב. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַגֵּר אוֹ אֶת הָעֶבֶד חַיָּב. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן אִם כְּשֶׁמַּכְלִימִין אוֹתוֹ נִכְלָם חַיָּב וְאִם לָאו פָּטוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לִמְבַיֵּשׁ אֶת הַגָּדוֹל. וְלֹא הַמְבַיֵּשׁ אֶת הָעֶבֶד לִמְבַיֵּשׁ אֶת בֶּן חוֹרִין. וְלֹא מְבַיֵּשׁ חֵרֵשׁ לִמְבַיֵּשׁ פִּקֵּחַ:
5 הַמְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים אוֹ שֶׁרָקַק עַל בְּגָדָיו פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְדֹּר בַּדָּבָר בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן כְּפִי שֶׁיִּרְאוּ. וְאִם בִּיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ בּשֶׁת שְׁלֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּיְּשׁוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים. כְּבָר נִפְסַק הַדִּין שֶׁכָּל הַמְבַיֵּשׁ תַּלְמִיד חָכָם אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְגוֹבִין מִמֶּנּוּ מִשְׁקַל שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה דִּינָר מִן הַזָּהָב שֶׁהוּא מִשְׁקַל תֵּשַׁע סְלָעִים פָּחוֹת רְבִיעַ. וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁגּוֹבִין קְנָס זֶה בְּכָל מָקוֹם בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ:
6 מַעֲשִׂים הָיוּ אֶצְלֵנוּ תָּמִיד בְּכָךְ בִּסְפָרַד. וְיֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ מוֹחֲלִין עַל זֶה וְכָךְ נָאֶה לָהֶם. וְיֵשׁ שֶׁתּוֹבֵעַ וְעוֹשִׂין פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל הַדַּיָּנִים הָיוּ אוֹמְרִין לַמְבַיֵּשׁ חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ לִיטְרָא זָהָב:
7 אַף עַל פִּי שֶׁהַמְבַיֵּשׁ שְׁאָר הָעָם בִּדְבָרִים פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין עָוֹן גָּדוֹל הוּא. וְאֵינוֹ מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לָעָם אֶלָּא רָשָׁע שׁוֹטֶה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁכָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
8 יֵשׁ הַכָּאוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בִּזּוּי וְצַעַר מְעַט וְאֵין בָּהֶן נֵזֶק. וּכְבָר פָּסְקוּ לָהֶם חֲכָמִים דָּמִים קְצוּבִים. וְכָל הַמַּכֶּה לַחֲבֵרוֹ הַכָּאָה מֵהֶן מְשַׁלֵּם אוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב וְכֻלָּן קְנָסוֹת הֵן. וְאוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב הוּא דְּמֵי הַצַּעַר וְהַבּשֶׁת וְהָרִפּוּי וְהַשֶּׁבֶת. בֵּין צָרִיךְ לִרְפוּאָה וְשֶׁבֶת בֵּין לֹא צָרִיךְ כָּזֶה הוּא מְשַׁלֵּם:
9 וְכַמָּה הוּא מְשַׁלֵּם. הַבּוֹעֵט בַּחֲבֵרוֹ בְּרַגְלוֹ מְשַׁלֵּם חָמֵשׁ סְלָעִים. הִכָּהוּ בְּאַרְכֻּבָּתוֹ מְשַׁלֵּם שָׁלֹשׁ סְלָעִים. קִבֵּץ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמוֹ אוֹגֵד אֲגוּדָה וְהִכָּהוּ בְּיָדוֹ כְּשֶׁהִיא אֲגוּדָה מְשַׁלֵּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה סְלָעִים. תָּקַע אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַפּוֹ מְשַׁלֵּם סֶלַע. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים סְלָעִים. סְטָרוֹ מֵאֲחוֹרֵי יָדוֹ מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכֵן אִם צִירֵם בְּאָזְנוֹ אוֹ תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ אוֹ שֶׁרָקַק וְהִגִּיעוֹ הָרֹק בִּבְשָׂרוֹ אוֹ הֶעֱבִיר טַלִּית מֵעָלָיו וּפָרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכָזֶה הוּא מְשַׁלֵּם עַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁבָּעַט בַּחֲבֵרוֹ אַרְבַּע בְּעִיטוֹת אֲפִלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ מְשַׁלֵּם עֶשְׂרִים סְלָעִים. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו שְׁתֵּי סְטִירוֹת מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכֵן בַּשְּׁאָר:
10 כָּל אֵלּוּ הַסְּלָעִים הֵם מִכֶּסֶף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. שֶׁהָיָה בְּכָל סֶלַע חֲצִי דִּינָר כֶּסֶף וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין וּמֶחֱצָה נְחשֶׁת. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּהַכָּאוֹת אֵלּוּ לְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה סֶלַע וּמֶחֱצָה כֶּסֶף נָקִי:
11 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְכֻבָּד. אֲבָל אָדָם שֶׁהוּא מְבֻזֶּה וְאֵינוֹ מַקְפִּיד בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא לְפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ וּכְמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים שֶׁהוּא רָאוּי לִטּל. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם כְּעוּרִין שֶׁאֵין מַקְפִּידִין עַל בָּשְׁתָּם וְכָל הַיּוֹם מְבַזִּים עַצְמָן בְּכָל מִינֵי בִּזּוּי דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ אוֹ כְּדֵי לִטּל פְּרוּטָה אַחַת מִן הַלֵּצִים הַמְשַׂחֲקִים עִמָּהֶם:
פירוש קרית ספר על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ג׳
1 בשת הכל לפי המבייש והמתבייש כדתנן התם ריש פרקא וכיון דחייבה תורה בושת אפילו שלא במקום נזק כדאמרינן לעיל משמע דלכל חד לפי מה שהוא מתבייש מן המבייש בייש ישן ולא הקיץ הוי בעי' דף פ"ו פרק החובל ולא איפשטא ולכך אם תפסו יורשין אין מוציאין מידם דדילמא בושת הוא משום זילותא שמזלזל בו בפניהם ואף על פי שאינו שם על לבו א"נ משום בשת משפחה ולא משום כסופת פנים. גר ועבד יש להם בשת דכתיב כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו ועבד ואף על פי שאין לו אחוה אחיו הוא במצות כרבנן דרבי יהודה דף פ"ח וכן קטן הנכלם כשמכלימין אותו. ואינו חייב מן התורה אלא בבושת שיש בו מעשה כדמשמע קרא והחזיקה במבושיו.
2 חכמים קצבו דמים קצובים על כל מכה שהיא דרך כיווי וצער מעט כדי שלא יצטרך לומר לכל אחד לפי מה שהוא: