כתונת פסים, מצורע קפ״ג

« כתונת פסים Tazria כתונת פסים Achrei Mot »

183 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרָע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. הוּא שָׂטָן – דִּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי ה׳״. הוּא יֵצֶר הָרָע – כְּתִיב הָתָם: ״רַק רַע כׇּל הַיּוֹם״, וּכְתִיב הָכָא: ״רַק אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר״ ״רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ״. הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת – דִּכְתִיב: ״רַק אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר״ – אַלְמָא בְּדִידֵיהּ קָיְימָא.

1 ובזה יובן אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא, ודרש בתורת כהנים: בעוד שהמת בתוך עמיו וכו'. ר"ל שהיצר הרע הוא מלאך המות ב"ב טז., כשהוא בתוך עמיו - ברחובות העיר, ששם החנות של יצר הרע פתוח, והחנוני היצר הרע מקיף ומסבב למצוא סוחרים כמ"ש במדרש שמואל במשנה זו אבות פ"ג מכ"ב, יעו"ש, ר"ל אם פגע בך מנוול זה שנקרא מת כשהוא בתוך עמיו, אז לא ילמוד מיצר הרע, שלא יטמא נפש בעמיו, שאין פנאי שם להתישב בדבר לידע איזה קליפה ואיזה תוכו.

« כתונת פסים Tazria כתונת פסים Achrei Mot »