כתר שם טוב ב׳:כ״ד

מהבעש"ט זלה"ה. הפך לבם לשנוא עמו תהלים קה, כה. כי המצריים היו חוטאים בלא"ה והיו ראויים לעונש. וז"ש דן אנכי בראשית טו, יד כבר הוא נידון וכו' ודפח"ח:

האמנה הוא הדביקות: