כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ד׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ג׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ה׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ד׳

4 משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב פתח ↗

הֵבִיא לוֹ עַם הָאָרֶץ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה וְאָמַר הִפְרַשְׁתִּי בְּתוֹכָהּ קֹדֶשׁ אֲפִלּוּ רְבִיעִית מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמָן עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמָן עַל הַכּל אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ נֶאֱמָנִין עַל הַתְּרוּמָה אֵינָן נֶאֱמָנִין עַל הַכְּלִי הָרֵיקָם לוֹמַר שֶׁהוּא טָהוֹר לִתְרוּמָה. וְכֵן אֵין נֶאֱמָנִין לְעוֹלָם עַל כְּלִי רֵיקָם לוֹמַר שֶׁהוּא טָהוֹר לְקֹדֶשׁ:

5 שערי תורת בבל על חגיגה פתח ↗

שם ד"ה על כלי וכו' תניא בירושלמי וכו'.—וכ"ה בתוס' ד"ה ובירושלים וט"ס הוא, וצ"ל "בירושלים" וכן העתיק בכ"מ פי"א ה"ה ממטמאי משכב ומושב, והוא בתוספתא פ"ג ל"ד.

6 משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב פתח ↗

מִן הַמּוֹדִיעִית וּלְפָנִים נֶאֱמָנִים עַל כְּלִי חֶרֶס מִן הַמּוֹדִיעִית וְלַחוּץ אֵינָן נֶאֱמָנִין וְהַמּוֹדִיעִית עַצְמָהּ פְּעָמִים כְּלַחוּץ וּפְעָמִים כִּלְפָנִים. כֵּיצַד. הָיָה חָבֵר נִכְנָס וְעַם הָאָרֶץ יוֹצֵא וּכְלִי חֶרֶס בְּיָדוֹ הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן בַּמּוֹדִיעִית לוֹמַר שֶׁהוּא טָהוֹר לְקֹדֶשׁ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן נִכְנָסִין אוֹ שְׁנֵיהֶן יוֹצְאִין אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיְּהֵא לְפָנִים מִן הַמּוֹדִיעִית:

4 הביא לו עם הארץ חבית של תרומה וכו'. משנה פרק חומר בקדש שם:

5 אפילו בשעת הגיתות והבדים וכו'. בפרק חומר בקדש דף כ"ה תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מגו דנאמן אקדש נאמן נמי אקנקנים אלא אקנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה אינו נאמן אקנקנים נאמן אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאים דתרומה ובשעת הגיתות ורבינו משוה קנקנים ריקנים דקדש לתרומה שגם גבי תרומה כתב אין נאמנים על הכלי הריקם לומר שהוא טהור לתרומה משמע שאינו גורס במלאים דתרומה אלא בריקנים דקדש בכל השנה ודתרומה בשעת הגיתות אבל קשה לזה ששם הקשו על זה מדתנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה כלומר וקתני מתניתין דנאמנים עליה בשעת הגיתות והבדים וקודם שבעים יום ומשני במדומעות דקדש ובמטהר טבלו ליטול ממנו נסכים ומשמע דמלאים ממדומע קאמר ומקשה אמאי דאמר דמלאים דתרומה בשעת הגיתות אינו נאמן וכגירסא דספרים דידן:

6 וכתב הר"י קורקוס ז"ל שצ"ל לדעת רבינו שהוא ז"ל מפרש דלעולם בריקנים מיירי והמקשה היה מפרש לה בריקנים שמכניסים בהם המדומע ומאן דמשני מפרש לה בריקנים לקדש דנאמן לומר שהוא טהור ויכול חבר לקחת אותו בחזקת טהור דאילו מלא בכל השנה נאמן ולמה אמרו בין הגתות וקודם שבעים יום לבד:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ג׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב י״א:ה׳ »