כסף משנה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:כ״ג

מהדורה: תורת אמת 363

מקור משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:כ״ג
23 מָקוֹם שֶׁהָיָה בַּעֲלִיָּה מְכֻוָּן עַל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים אֵין נִכְנָסִין לוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ לֵידַע מַה הוּא צָרִיךְ לְחַזֵּק בִּדְקוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָסִין הַבַּנָּאִים לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן בַּהֵיכָל אוֹ לְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַטֻּמְאָה. מִצְוָה שֶׁיִּהְיוּ הַנִּכְנָסִין כֹּהֲנִים תְּמִימִים. לֹא מָצְאוּ תְּמִימִים יִכָּנְסוּ בַּעֲלֵי מוּמִין. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֲנִים יִכָּנְסוּ לְוִיִּם. לֹא מָצְאוּ לְוִיִּם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל. מִצְוָה בִּטְהוֹרִים. לֹא מָצְאוּ טְהוֹרִים יִכָּנְסוּ טְמֵאִים. טָמֵא וּבַעַל מוּם יִכָּנֵס בַּעַל מוּם וְאַל יִכָּנֵס טָמֵא שֶׁהַטֻּמְאָה דְּחוּיָה בְּצִבּוּר. וְכָל הַנִּכְנָסִין לַהֵיכָל לְתַקֵּן יִכָּנְסוּ בְּתֵבוֹת. אִם אֵין שָׁם תֵּבוֹת אוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּתֵבוֹת יִכָּנְסוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:כ״ג
23 מקום שהיה בעלייה וכו'. תוספתא פרק קמא דכלים ואיתא בפרק כיצד צולין פסחים דף פ״ו ואף על פי ששם שנינו אין נכנסים לה אלא פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמיים בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל נקט רבינו כמאן דאמר אחת בשבוע דהיא סברא מציעתא:
24 בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן וכו'. בתוספתא דכלים פירקא קמא הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לויים אין לויים נכנסין ישראלים מצוה בטהורים אין טהורים נכנסין טמאים מצוה בתמימים אין תמימים נכנסין בעלי מומין ומפרש בסוף עירובין דף ק"ה מצוה בתמימים אין שם תמימים נכנסין בעלי מומין מצוה בטהורים אין שם טהורים נכנסין טמאים אידי ואידי כהנים אין ישראלים לא.
25 ומה שכתב רבינו טמא ובעל מום וכו'. שם בסוף עירובין איבעיא להו טמא ובעל מום אי זה מהם נכנס רב חייא בר אשי אמר רב טמא נכנס דהא אשתרי בעבודת צבור ר"א אמר בעל מום נכנס דהא אשתרי באכילת קדשים ופסק רבינו כר"א דפליג ארב משום דאמר טומאה הותרה בציבור ובפירקא קמא דיומא דף ו': איתמר טומאת המת רב נחמן אמר הותרה בצבור ורב ששת אמר דחויה היא בצבור וקיימא לן דהלכה כרב ששת לגבי רב נחמן באיסורי ואם כן דחויה היא בצבור ולא הותרה ולפי זה הנוסחא הנכונה בספרי רבינו היא יכנס בעל מום ואל יכנס טמא כמ"ש בספרים ולא כמו שראיתי מי שהגיה יכנס טמא ואל יכנס בעל מום וטעות הוא בידו שעלה בדעתו שמה שכתב רבינו שהטומאה דחויה בצבור הוא טעם להקל בטמא ואינו אלא הוא טעם להחמיר בטמא כמו שכתבתי:
26 וכל הנכנסים להיכל לתקן יכנסו בתיבות. בפרק רביעי דמדות משנה ה ולולין היו פתוחים בעלייה לבית קדש הקדשים שבהם היו משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים ויש לתמוה דמשמע ממתניתין דדוקא בקדש הקדשים אמרו ולא בהיכל ורבינו שכתב הנכנסים להיכל מנין לו.
27 ומה שכתב אם אין שם תיבות או אי אפשר להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים. בתוספתא דכלים פירקא קמא: