בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ב׳:ה׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ב׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ג׳:א׳ »
מקור משנה תורה, הלכות עדות ב׳:ה׳
5 אָמַר הָאֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אָמַר עֵד אֶחָד בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הֲרֵי עֵדוּתָן קַיֶּמֶת שֶׁדֶּרֶךְ הָעָם לִטְעוֹת בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל אִם אָמַר הָאֶחָד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אָמַר עֵד אֶחָד קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה וְאֶחָד אוֹמֵר בְּהָנֵץ הַחַמָּה עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שָׁעָה אַחַת שֶׁהַדָּבָר נִכָּר לַכּל. וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בִּשְׁקִיעָתָהּ:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ב׳:ה׳
5 אמר האחד בשלשה והשני וכו'. משנה שם:
6 אמר עד אחד בשתי שעות ביום וכו' עד עדותן בטלה. גם זה משנה שם ואע״ג דפלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא הלכה כתנא קמא דאמר הכי. ומיהו איכא למידק דאמרינן בפרק אור לארבעה עשר פסחים דף י״ב דלת״ק אדם טועה בשתי שעות חסר משהו והיאך כתב רבינו שדרך האדם לטעות שעה אחת שהוא דלא כמסקנא דגמ' ועוד דקשיא דידיה אדידיה דמתחלת דבריו משמע שאין אדם עשוי לטעות יותר משעה אחת וממ״ש בסוף שאם הוא אמר בשלשה והשני אמר בה' עדותן בטלה משמע הא אם השני אמר בד' וחצי עדותן קיימת וי״ל שמה שכתב שדרך האדם לטעות שעה אחת רוצה לומר בין השעה השניה לשלישית או בין שעה ג' לד' פירוש שדרך אדם לטעות כשעומדין בשעה שלישית קורין אותה שניה וטועין מתחלת השניה עד סוף השלישית וכן בין ג' לד' שטועה משניה לג' ואפי' שהראשון יאמר שעה שניה והשני אמר שעה שלישית נאמן שהראשון כוונתו היתה על תחלת שעה שניה והשני לסוף שלישית אפילו הכי עדותן קיימת דעביד איניש למיטעי בין שעה אחת לחבירתה ואפילו בכל הכמות של השתי שעות ומפני שאין הטעות אלא בשעה אחת שהשניה קורא ג' או הג' שניה מפני זה קורא אותה רבינו טעות שעה אחת ואף אם הזמן טעות ב' שעות חסר משהו כמו שהעלו בגמ' ולפיכך דקדק רבינו בלשונו ולא כתב שדרך העם לטעות שעה אחת אלא כתב שדרך העם לטעות בשעה אחת שר״ל הוא טועה בשם השעה וזה הטעות יפול מתחלת שעה אחת עד סוף שעה אחרת. והרב הדיין ה״ר משה ן' אלאשקאר ז״ל כתב רבא אית ליה בפרק אור לי״ד דלדברי ר״מ אדם טועה שתי שעות חסר משהו ולדברי ר' יהודה אדם טועה ג' שעות חסר משהו וידוע שהרמב״ם פסק כר״מ משום דסתם מתניתין כוותיה וא״כ צריך ליישב לשון הרמב״ם דהא דקאמר שדרך העם לטעות בשעה רוצה לומר שיעמוד בשעה אחת ויטעה בשעה שלפניה או שלאחריה דקרי לשניה שלישית או איפכא והיינו טעות שעה אחת אלא דכי דייקינן אפשר שיהיה הטעות שתי שעות כדאיתא התם והרב ז״ל סתים לה סתומי דכפשטה טעות שעה אחת היא וקושטא דמילתא דלא דייקינן בהו בסהדי בכמה בשעה בתחלתה או בסופה כדמסיק בפרק היו בודקין וזה דרך הרב לסתום הדברים ולקרבם אל המושכל עכ״ל:
7 אמר עד אחד קודם הנץ החמה וכו'. מימרא דרב שימי בר אשי שם דף מ"ב:
« כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ב׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות ג׳:א׳ »