כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ז׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ח׳ »

7 עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּסוּל לִשְׁאָר עֵדוּיוֹת. שֶׁהֲרֵי רָשָׁע בַּעֲבֵרָה שֶׁשָּׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְנֶאֱמָן לוֹמַר כַּהֲלָכָה שָׁחַטְתִּי. אֲבָל הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁלּוֹ אֲבָל נֶאֱמָן הוּא עַל אֲחֵרִים:

פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ז׳

7 עד אחד נאמן וכו'. איתא בדוכתי טובא:

8 שהרי רשע בעבירה ששחט וכו'. פ"ק דחולין ונתבאר בדברי רבינו פ"ד מהלכות שחיטה:

9 אבל החשוד וכו'. פ"ה דבכורות דף ל"ה פלוגתא ופשטו בפרק בתרא דיומא דף ע"ח אין הלכה כר"מ דאמר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו אלא כרשב"ג דאמר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו והכי אמרינן בריש מציעא ובכמה דוכתי חזקה אין אדם חוטא ולא לו:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות י״א:ח׳ »