כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ב׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:א׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ג׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ב׳

2 משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי פתח ↗

בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר תְּבוּאוֹת וְקִטְנִיּוֹת וִירָקוֹת. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא אֶחָד בְּתִשְׁרֵי. וּבְט"ו בִּשְׁבָט הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר הָאִילָנוֹת. כֵּיצַד. תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁלִישִׁית אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ וְנֶאֶסְפוּ בַּשְּׁלִישִׁית מַפְרִישִׁין מֵהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאִם לֹא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת אֶלָּא לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁלִישִׁית מַפְרִישִׁין מֵהֶן מַעֲשַׂר עָנִי. וְכֵן פֵּרוֹת הָאִילָן שֶׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל שְׁלִישִׁית אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ וְנֶאֶסְפוּ אַחַר כֵּן בְּסוֹף שָׁנָה שְׁלִישִׁית מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְרִישִׁין מֵהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְכֵן אִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל רְבִיעִית אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ וְנֶאֶסְפוּ בִּרְבִיעִית מַפְרִישִׁין מֵהֶן מַעֲשֵׂר עָנִי. וְאִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת אַחַר ט"ו בִּשְׁבָט מִתְעַשְּׂרִין לְהַבָּא:

3 משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי פתח ↗

וְהֶחָרוּבִין אַף עַל פִּי שֶׁחָנְטוּ פֵּרוֹתֵיהֶן קֹדֶם ט"ו בִּשְׁבָט מִתְעַשְּׂרִין לְהַבָּא. הוֹאִיל וּמִתְעַשְּׂרוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִין אֶלָּא בְּחָרוּבֵי צַלְמוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁאֵין רְאוּיִין לְמַאֲכַל רֹב הָאָדָם. וְהֵן הֵן שֶׁמִּתְעַשְּׂרוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל שְׁאָר הֶחָרוּבִין יֵרָאֶה לִי שֶׁהֵן כִּשְׁאָר פֵּרוֹת הָאִילָן:

3 זכור ושמור פתח ↗

ואכן, הגמרא אומרת שהעם נהגו כרבי נחמיה בנוגע לחרובים, ולא הלכו בהם לפי החנטה שלהם. הגמרא מדגישה שמנהג זה לא היה על פי ההלכה, שהיא כדעת חכמים, אלא שכך נהגו.10הרמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"ג פסק הלכה כמנהג העם, שחרובים מתעשרים 'להבא', כלומר לפי השנה הבאה אחרי חנטתם, אולם זה רק ביחס לחרובים "שאינן ראויין למאכל רוב אדם", ואילו חרובים רגילים נחשבים כשאר פֵּרות האילן ומתעשרים בהתאם למועד החנטה שלהם בשנה החולפת, אף שנקטפים בקיץ. ראב"ד שם דחה בתוקף חילוק זה, והמחלוקת נוגעת להגדרת החיוב במעשרות בפֵרות האילן. ראו גם כסף משנה שם.

2 באחד בתשרי הוא ר"ה וכו'. משנה שם:

3 ומה שכתב ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות. ג"ז שם במשנה:

3 משנה תורה, הלכות תרומות פתח ↗

כָּל אֹכֶל אָדָם הַנִּשְׁמָר שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ חַיָּב בִּתְרוּמָה. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ רֵאשִׁית לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח ד "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" דברים יח ד "תִּתֶּן לּוֹ". מַה דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר מַאֲכַל בְּנֵי אָדָם וְגִדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ וְיֵשׁ לוֹ בְּעָלִים שֶׁנֶּאֱמַר דְּגָנְךָ אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן חַיָּב בִּתְרוּמוֹת וְכֵן בְּמַעַשְׂרוֹת:

3 ברכות פתח ↗

וְנֵימָא: ״הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ״, דְּכׇל הַמֵּיקֵל בָּאָרֶץ — הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אִי אָמַר הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי מַעְשַׂר אִילָן, דְּבָאָרֶץ גּוּפָא מִדְּרַבָּנַן, אֲבָל גַּבֵּי עׇרְלָה, דְּבָאָרֶץ מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֵימָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ נָמֵי נִגְזוֹר, קָא מַשְׁמַע לַן.

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:א׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ג׳ »