כסף משנה על משנה תורה, הלכות קריאת שמע ד׳:ח׳

8 כל הטמאים וכו'. בסוף פרק מי שמתו ברכות כ״ו. תנן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע וכו' וכתב הרי״ף מהא מתני' שמעינן דזבין וזבות ונדות ויולדות כולהו חייבין בתפילה ובפרק מי שמתו ברכות דף כ״ב. תניא ר״י בן בתירא אומר אין ד״ת מקבלין טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה אף ד״ת אינן מקבלין טומאה וא״ת א״כ לא יהא צריך להרחיק ממקום הטנופת וי״ל דלא דמי דהתם הדבר הנמאס אנו רואים אותו בעין או אנו מרגישים ריחו ונראה כאילו מבזה ד״ת האומר אותם שם אבל טומאת הטמאים אינו דבר מורגש אלא דבר שכליי ולכך אין ד״ת מקבלין טומאה. ועוד י״ל דכיון דאשכחן דכתיב הלא כה דברי כאש אנו אומרים שאין ד״ת מקבלין טומאה וכן לא היה צריך להרחיק ממקום הטנופת אלא דהא כתיב גבי מקום הטנופת והיה מחניך קדוש:

9 ועזרא ובית דינו וכו'. פרק מרובה ב"ק פ"ב. עשר תקנות תיקן עזרא ואחת מהן תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה:

10 ולא פשטה תקנה זו וכו'. בפרק מי שמתו ברכות דף כ״ב. כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא כר״י בן בתירא ואמרינן התם נמי נהוג עלמא כר״י בן בתירא דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה ולפי שקשה והאיך היו יכולים לבטל תקנת עזרא שהרי לא קם אחריו בית דין כמוהו בחכמה ובמנין ר״ל שהוא ז״ל מפרש שמה שאמרו בטלוה אינו שב״ד עמדו ובטלוה שא״כ הו״ל לפרש מי הוא המבטל ועוד דהיכי אמרינן נהוג עלמא כר״י בן בתירא לימא ב״ד עמדו ובטלוה ועוד דאשכחן אמוראי בתראי שהיו טובלים לקריין וקא מפלגי בחולה אי צריך טבילה או לא ואם איתא דב״ד עמדו ובטלוה למה להו האי טבילה הא בטלוה לתקנת עזרא ואין עיקר לטבילה זו אלא בטלוה פירוש לא כפו את העם ללכת בה ונתבטלה מעצמה וז״ש רבינו ולא פשטה תקנה זו וכו' ולא היה כח וכו' כלומר לא פשטה תקנה זו בכל ישראל והטעם היה מפני שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה ולפיכך בטלה מעצמה שאם הטעם שלא פשטה לא היה מטעם שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה נהי דב״ד אחר אע״פ שאינו גדול כראשון יכול לבטלה ביטול מיהא בעיא אלא ודאי לפי שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה לא כפו את העם לטבול ובטלה מאליה וזהו שדייק רבינו שכתב ולפיכך בטלה דמשמע מעצמה ולא כתב ולפיכך בטלוה דלישתמע אחרים בטלוה וכיון שלא היה שם בית דין שביטלוה היו נוהגים חכמי הגמרא לטבול משום תקנת עזרא שלא בטלוה שום בית דין שאע״פ שלא היו רשאין לכוף את העם לטבול הא כיון שהיה בהם כח היו רוצים לטבול כיון ששום בית דין לא בטלו התקנה והא דשאני לן בין כשהטעם שלא פשטה התקנה הוא מפני שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה או שהוא מפני טעם אחר כתב רבינו בפ״ב מהל' ממרים וז״ל הרי שגזרו ב״ד גזירה ודימו וכו' עד בחכמה ובמנין:

11 וכבר נהגו וכו'. כתבתיו בסמוך דנהוג עלמא בטבילה כרבי יהודה בן בתירא וכיון דתקנת עזרא היתה שיטבול בין לק"ש ותפלה בין לד"ת וכמו שאמרו תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה כשאמרו שבטלה או שנהגו כרבי יהודה בן בתירא לית לן לאפלוגי בין דברי תורה לקריאת שמע ותפלה ובכולהו אינו צריך לטבול:

12 סליקו להו הלכות קריאת שמע בס"ד