כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ג׳:א׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ב׳:י״ב כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ג׳:ב׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ג׳:א׳

1 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

נִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר מְטַמָּא מִן הַתּוֹרָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז טו "וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם" אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאוֹכֵל נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר בִּלְבַד שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה וּטְרֵפָה. וְכֵיצַד הִיא טֻמְאָתָהּ. אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא וְלֹא כְּשֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַפֶּה אֶלָּא בְּתוֹךְ בֵּית הַבְּלִיעָה. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא כְּשֶׁהִיא בְּבֵית הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר תֹּאכַל לָתֵת שִׁעוּר לְטֻמְאָתָהּ כְּשִׁעוּר אֲכִילָה שֶׁהוּא כְּזַיִת. וַהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהּ וְכִבֶּס בְּגָדָיו מְלַמֵּד שֶׁהַמִּתְטַמֵּא בָּהּ מְטַמֵּא בְּגָדָיו עַד שֶׁיִּפְרשׁ מִמְּטַמְּאָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד. הַבּוֹלֵעַ כְּזַיִת מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְנָגַע בְּכֵלִים בִּשְׁעַת בְּלִיעָתוֹ טְמֵאִים וְנַעֲשׂוּ רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. הָיָה נוֹגֵעַ בְּאָדָם וּבִכְלֵי חֶרֶס בִּשְׁעַת בְּלִיעָתוֹ לֹא טִמְּאָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת. וְאַחַר שֶׁבָּלַע אֵינוֹ מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים שֶׁהֲרֵי הוּא כִּכְלִי רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה אַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָעוּן טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ אֵינוֹ מְטַמֵּא כֵּלִים:

1 זבחים פתח ↗

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל״ – מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵילָה; יָצָא זֶה, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵילָה אֶלָּא מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל טָמֵא.

2 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

אֵין נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה לְטַמֵּא טֻמְאָה זוֹ הַחֲמוּרָה אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּלַע מִמֶּנָּה כְּזַיִת מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי זוֹ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. חָשַׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילָה הֲרֵי זוֹ מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין וַהֲרֵי הִיא כְּאֹכֶל רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ טֻמְאָה אַחֶרֶת וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר:

3 רש"ש על זבחים פתח ↗

שם צריכין הכשר טומאה ממקום אחר. עפרש"י דר"ל דחזי לטומאה מיהא בעי. ודעת הראב"ד פ"ג מהל' אה"ט ה"ג דגם הכשר מים בעי לרבנן. ועי' חולין קיח פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי ובכ"מ שם בדעת הראב"ד ט"ס וכ"נ דעת רש"י מדלא הזכיר כאן הכשר מים כדלעיל בתנא דבר"י. רק דחלוקין בפי' הכשר טומאה דלרש"י היינו נגיעת שרץ וקאי על זרעים דקרא והתוס' בב"ק עז גרסי אין צריכין כו' וע"ש ולהראב"ד היינו הכשר מים וקאי על אותן שמטמאין טומאה חמורה. ולפ"ז מתפרש יפה הא דאמר לקמן ע"ב והא קתני רישא צריכה מחשבה וא"צ הכשר ומאן שמעת ליה האי סברא ר"מ ובגליון ציין ע"ז וצ"ע רב דלרבנן הא בעי הכשר מים. וסתם הכשר בכ"מ הוא הכשר מים עי' עוקצין פ"ג מ"ג בתוי"ט ד"ה והחלב בשם הר"ש. וכפרש"י בבכורות י ובכריתות כא. ובנדה נא דקאמר על משנה זו דהא דאיתא התם והתנן ג' דברים כו' ושלא כסדרן במשנה נ"ל דט"ס הוא וצ"ל י"ג וכסדרן במשנה נהי דהכשר שרץ ל"ב הכשר מים בעיא ה"מ לאקשויי הא סתם הכשר הוא הכשר מים כדפריך הכא וכדפי' אלא דעדיפא מקשה. אולם קשה מדוע לא משני שם דרבנן דאמרו לו ס"ל כחכמים דהכא דבעי' הכשר מים. ונ"ל דזהו כוונת הראב"ד שם בסופו מש"כ וסוגיין נמי בכולי גמרא כרי"ש דל"ב לא הכשר מים ולא הכשר שרץ. וכן בחולין קכא אזלא הסוגיא כתנא דבר"י. ועי' תוס' ב"ק שם דמשמע דה"ל גי' אחרת כאן:

1 נבלת העוף הטהור וכו'. כל זה בת"כ פרשת אחרי מות ומייתי קצתו בפ"ה דזבים וקצתו בפרק חטאת העוף ובפרק יוצא דופן.

2 ומ"ש היה נוגע באדם ובכלי חרס וכו'. בת"כ שם יכול יטמא אדם וכלי חרס ת"ל בגד בגד הוא מטמא ולא אדם וכלי חרס.

3 ומ"ש ואחר שבלע אינו מטמא שאר כלים וכו'. בתורת כהנים שם:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ב׳:י״ב כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ג׳:ב׳ »