כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י״א

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י״ב »

מקור משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י״א

11 בָּרִאשׁוֹנָה מִי שֶׁהָרַג גֵּר תּוֹשָׁב אֵינוֹ נֶהֱרָג עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא יד "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ". וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג עַל הָעַכּוּ"ם. וְאֶחָד הַהוֹרֵג אֶת עֶבֶד אֲחֵרִים אוֹ הַהוֹרֵג עַבְדּוֹ הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו שֶׁהָעֶבֶד קִבֵּל עָלָיו מִצְוֹת וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת ה':

פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י״א

11 ישראל שהרג גר תושב וכו'. במכילתא וכי יזיד איש על רעהו רעהו להוציא את אחרים ומשמע לרבינו דגר תושב בכלל אחרים כמו שהוא לענין גלות כמו שיתבאר. איסי בן עקיבא אומר קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים לאחר מתן תורה שהוחמרו הוקלו באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינם מסור לשמים. וזהו שכתב

12 רבינו אינו נהרג עליו בב"ד כלומר אבל בדיני שמים חייב.

13 ומה שכתב ואחד ההורג את עבד אחרים או ההורג את עבדו וכו'. בסיפרי פרשת מסעי על פסוק אם בשנאה יהדפנו משמע דמכה עבד אחרים דינו שוה למכה ישראל.

14 ומה שכתב שהעבד קבל עליו מצות ונוסף על נחלת ה', בא רבינו ליתן טעם למה חייבים על העבד ולא על גר תושב מפני שהעבד קבל עליו מצות ישראל ונוסף על נחלת ה' שהם ישראל מה שאין כן בגר תושב:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ב׳:י״ב »