כסף משנה על משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:ט״ז

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:ט״ו כסף משנה על משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:י״ז »

מקור: משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:ט״ז

16 משנה תורה, הלכות מקואות פתח ↗

מֵי גְּשָׁמִים הַבָּאִין מִן הַמִּדְרוֹן וְהִנָּם נִזְחָלִין וְיוֹרְדִין אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּתָן וְעַד סוֹפָן אַרְבָּעִים סְאָה אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן נִזְחָלִין עַד שֶׁיִּקָּווּ וְיָנוּחוּ בְּאֶשְבּוֹרֶן אַרְבָּעִים סְאָה. הֲרֵי שֶׁהִקִּיף כֵּלִים וְעָשָׂה מֵהֶן מְחִצּוֹת עַד שֶּׁנִּתְקַבֵּץ בֵּינֵיהֶן אַרְבָּעִים סְאָה מִמַּיִם הַנִּזְחָלִין מִן הַגְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה טוֹבֵל בָּהֶן. וְכֵלִים שֶׁעָשָׂה מֵהֶן הַגָּדֵר לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה:

17 משנה תורה, הלכות מקואות פתח ↗

גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ מִן הַיָּם וְנָפַל עַל הָאָדָם אוֹ עַל הַכֵּלִים אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין לְחֻלִּין שֶׁאֵין הַטּוֹבֵל לְחֻלִּין צָרִיךְ כַּוָּנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁאָר אָבוֹת הַטֻּמְאוֹת. וְאִם נִתְכַּוֵּן וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה עַד שֶׁיִּפּל עָלָיו הַגַּל עָלְתָה לוֹ טְבִילָה לְדָבָר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ:

17 חולין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: בַּעְלָהּ חוּלִּין הוּא, וְחוּלִּין לָא בָּעֵי כַּוָּונָה. וּמְנָא תֵּימְרָא? דִּתְנַן: גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים – טְהוֹרִין. מַאי לָאו אָדָם דּוּמְיָא דְּכֵלִים? מָה כֵּלִים דְּלָא מִיכַּוְּונִי, אַף אָדָם נָמֵי לָא בָּעֵי כַּוָּונָה.

16 מי גשמים הבאים מן המדרון וכו'. בסוף פ"ה דמקואות בש"א מטבילין בחרדלית וב"ה אומרים אין מטבילין ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהם וכלים שגדר בהם לא הוטבלו:

17 ומ"ש רבינו שחרדלית הם מי גשמים הבאים מן המדרון וכן מ"ש שאע"פ שיש מתחילתן ועד סופן ארבעים סאה. מפורש בתוספתא פ"ד:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:ט״ו כסף משנה על משנה תורה, הלכות מקואות ט׳:י״ז »