כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות 15 פרקים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות ב׳:ז׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות ב׳:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות ב׳:ח׳ »

7 יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

סימן רצ"ו סעיף א' וכן אם זרע שני מיני ירק וחרצן או זרע אחד ירק וזרע אחד מין תבואה כו' הרי זה לוקה. הוא לשון הרמב"ם בפ"ה מהל' כלאים הלכה ב'. ונראה לו להכ"מ שם הלכה ג' דהתוס' במנחות והר"ן בפ' ראשית הגז פליגי על הרמב"ם בירק בכרם דלא הוי כלאים מה"ת דנקטי בלשונם תבואה של ה' מינים הוו כלאים דאורייתא בכרם אבל ירק בכרם משמע דלא הוי דאורייתא ולדידי אין זה מוכרח דאפשר דלאו לאפוקי ירק אתו רק שאר זרעוני גינה שאינן נאכלין דומיא דקנבוס ולוף דאיירי התם. אולם מדברי התוס' בעירובין דף צ"ב נראה כמ"ש הכ"מ גבי דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה כו' גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה ופירש"י ואע"ג דדיורי גדולה בקטנה אין הזרעים שבגדולה אוסרין את הגפנים שבקטנה דאמר במנחות קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן אסירי הך דלא עביד איסורא לא קנסו רבנן ה"נ הואיל וכשזרע הגדולה בהיתר זרע ליכא למיקנסי'. והקשו עליו התוס' דהיכי שרי להניח הזרעים כשיגדילו כיון דדיורי גדולה בקטנה דאפי' עלו מאליהן תנן במס' כלאים היה עובר בכרם וראה ירק בכרמו ואמר לכשאחזור אלקטנו אם הוסיף מאתים אסור כיון שמתייאש מללוקטו וע"כ ההיא דמנחות איירי שלא ידע בעל הכרם שהזרעים בכרמו עכ"ל ונראה דטעמייהו דלא ניחא להו לבעלי התוס' דזרעים הן מדרבנן דס"ל כמ"ש הכ"מ בדעת התוס' דמנחות דירק בכרם אינו כלאים מה"ת והיינו דקשיא להו לבעלי התוס' אפרש"י מדתנן גבי ירק בכרם דאסור אף מה שעלה מאליו דה"נ ה"ל לאסור כאן זרעים שבגדולה אע"פ שזרע בהיתר ואי משום דכלאי זרעים בכרם אינו אלא מדרבנן מש"ה לא קנסוהו הא ירק בכרם ג"כ אינו אלא מדרבנן ואפ"ה אסרו ואפילו עלו מאליהן ודעת רש"י ז"ל יש להוכיח מזה דס"ל כהרמב"ם דירק בכרם הוי כלאים דאורייתא. וכמ"ש המזרחי בפשיטות בפירש"י בחומש פ' תצא ולא זכר כלל דעת החולקים. ולק"מ תמיהת התוס' על רש"י מההיא דירק בכרם דאסור אפילו עלו מאליהן דש"ה דהוי כלאים דאורייתא משא"כ זרעים:אולם ממ"ש התוס' ביבמות דף פ"א יש להוכיח לאידך גיסא דדעת התוס' הוא כהרמב"ם דירק בכרם הוי נמי כלאים דאורייתא שכתבו שם דתלתן בכרם הוי כלאים מה"ת ובסוכה דף ל"ה ס"ל להתוס' דתלתן הוא מין ירק וכן משמע דעת התוס' בזבחים דף ע"ג ודעת הר"ש פ"ג דערלה. ובזה סרה תלונת הצל"ח מעל המהר"ם שי"ף ריש ביצה שכתב דחבילי תלתן בכרם הוו כלאים מה"ת והא פרש"י שם תלתן מין קטנית ולא הוי כלאים מה"ת ואפי' לדעת הרמב"ם דירקות בכרם הוו כלאים מה"ת אבל קטניות לכ"ע לא הוו כלאים בכרם רק מדרבנן ולדברי התוס' דסוכה שהבאתי לק"מ דס"ל דתלתן הוא מין ירק וס"ל כהרמב"ם דירק בכרם הוי כלאים מה"ת. ויש לי להביא ראיה דתלתן לאו מין קטניות הוא כפי' התוס' מהא דתניא רפ"ק דעירובין דף כ"ח הפול והשעורה והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו אצל כל אדם לפיכך זרען חייב וירקן פטור וקשה אמאי תני הני הא בכלל תבואה וקטניות הם דתני בתוספתא התבואה והקטניות שזרען לירק בטלה דעתו אצל כל אדם והירק שלהן פטור והזרע חייב בתרומה ומעשרות. וכבר הקשה כן הכ"מ בפ"ב דתרומות הלכה ז' ותירץ דאפשר לומר דמשום תלתן תני לה. והנה זה אפשר רק אי אמרינן דתלתן לאו מין קטניות הוא וא"כ אין בכלל תבואה וקטניות דתני בתוספתא ומש"ה תני לה בברייתא בעירובין. אבל אי איתא דתלתן הוא מין קטניות אי אפשר כלל לומר דמשום תלתן תני להך ברייתא והקושיא במקומה עומדת דאמאי תני לה הא כבר תני לה קטניות בתוספתא וע"כ ש"מ דתלתן לא הוי מין קטניות:ויש לי לה"ר לדעת הרמב"ם והש"ע דירק בכרם הוי כלאים מה"ת מהא דאי' בסוטה דף מ"ג ע"ב גבי הא דמוקי מתני' דקתני דחוזר המבריך והמרכיב איירי במרכיב אילן בירק ואתיא כמ"ד דמותר להרכיב אילן בירק וא"כ משמע דלמ"ד דאסור היינו מה"ת דאי אינו רק מדרבנן לדידי' נמי ה"ל להחזיר ואפילו לריה"ג כשעשה תשובה כדמוכח התם. ועיין בצל"ח שהוכיח כדעת הרמב"ם מהסוגיא דקידושין דף לח:

8 משנה תורה, הלכות תרומות פתח ↗

הַתִּלְתָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל אָדָם כְּשֶׁיִּקְשׁוּ הוֹאִיל וְרֹב הָאָדָם אוֹכְלִין אוֹתָן בִּתְחִלָּתָן הֲרֵי הֵן חַיָּבִין בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר:

7 אין מפרישין תרומות ומעשרות וכו'. ירושל' בסוף חלה.

8 ומה שכתב וכן ירק הבא מח"ל וכו': התבואה והקטנית וכו'. תוספתא פ"ב דשביעית אלא שכתובה בשיבוש. ודע דאיתא תו התם ובר"פ בכל מערבין ובירושלמי פ"ד דמעשרות הלכה ה' תני הפול והשעורים והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו זרען חייב וירקן פטור ויש לתמוה אמאי תנא הני הא בכלל תבואה וקטנית הם ואפשר לדחוק ולומר דמשום תלתן תני לה:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות ב׳:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות ב׳:ח׳ »