כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ז׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ח׳ »

מקור משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ז׳

7 הַתִּלְתָּן וְהַכַּרְשִׁינִין שֶׁל תְּרוּמָה הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה. וְאֵינוֹ נִזְהָר אֶלָּא בְּעֵת שְׁרִיָּתָן בְּמַיִם. שֶׁאִם שָׁרָה אוֹתָם בְּטֻמְאָה הֲרֵי טִמֵּא אוֹתָם בְּיָדַיִם. אֲבָל אַחַר הַשְּׁרִיָּה אֵינוֹ נִזְהָר. לֹא בְּעֵת שֶׁשָּׁף הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא בְּעֵת שֶׁמַּאֲכִילָן לִבְהֵמָה. לְפִיכָךְ נוֹתְנִין תְּרוּמַת תִּלְתָּן וְכַרְשִׁינִין לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ:

פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ז׳

7 התלתן והכרשינין של תרומה וכו'. משנה פ"ב דמעשר שני מ"ג וכב"ה.

8 ומה שכתב לפיכך נותנים תרומת תלתן וכרשינין לכהן ע"ה בסוף חלה משנה ט' גבי אלו ניתנים לכל כהן כרשיני תרומה ר"ע מתיר וחכמים אוסרין. ויש לתמוה על רבינו למה פסק כר"ע לגבי חכמים דהא קי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו וע"ק שבתוספתא פרק ב' שנינו דר"ע סבר כל מעשיה בטומאה ולפיכך הוא אמר יתננה לכל כהן וחכמים לא הודו לו וכך אמרו בירושלמי הלכה ד' ומאחר ששני דינים אלו תלויים זה בזה מאחר שפסק ששורים בטהרה הו"ל לפסוק שלא יתנם לכהן ע"ה מיהו בהא איכא למימר שסמך על מה שאמר בירושלמי אח"כ אמר רבי יוסי אפילו תימא מחלפא שטתיה שניא היא שאין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו ונראה דמצוה גרסינן כלומר וא"כ לא אסרינן לתתם לכהן ע"ה לחוש שמא ישרה ויטמאנה שאפילו ישרה ויטמא מדינא שרו ודי אם גזרו לשרותה בטהרה אבל לגזור שלא יתננה לכהן עם הארץ משום גזירה לגזירה לא ומאחר דשקלי וטרו במילתא דר"ע משמע דסברי דהלכתא כוותיה ואע"פ דכל זה לא נאמר אלא בכרשינין משמע לרבינו דה"ה לתלתן דתרווייהו בחדא שיאטה שייטי בכמה דוכתי:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ו׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות י״ב:ח׳ »