מקור משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:א׳
1 מִצְוַת עֲשֵׂה לִפְדּוֹת כָּל אדָם מִיִּשְׂרָאֵל פֶּטֶר חֲמוֹר בְּשֶׂה. וְאִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לְעָרְפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד כ "וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ". וּשְׁתֵּי מִצְוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וּמִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:א׳
1 מצות עשה לפדות וכו' ואם לא רצה לפדותו מ"ע לערפו וכו'. כתב הראב"ד בחיי ראשי אין זה מן הפלפול וכו'. ורבינו סמך על פשטא דמשנה בפ' קמא דבכורות דף י"ג דקתני מצות פדייה קודמת למצות עריפה דאם לא כן לא היה התנא מוציא עבירה בלשון מצוה:
2 ושתי מצות אלו נוהגות בכ"מ ובכל זמן. בספ"ק דקידושין דף ל"ז אמרינן הרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהו ביאה ונוהג בין בארץ בין בחו"ל:
3 ומצות פדייה קודמת למצות עריפה. משנה פ"ק דבכורות דף י"ב: