בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ג:י״ב

מהדורה: תורת אמת 363

« Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Defilement of Foods 13:10 Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Defilement of Foods 13:13 »
מקור משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ג:י״ב
12 הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם הַגָּדוֹל לְצָרְפָהּ. הַמּוֹצִיא מַסְמֵר לַגְּשָׁמִים לְצָרְפוֹ. הַמַּנִּיחַ אֶת הָאוּד בַּגְּשָׁמִים לַעֲשׂוֹתוֹ פֶּחָם. הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן. אֲבָל הַמּוֹצִיא אֶת הַמַּסְמֵר וְאֶת הָאוּד לַגְּשָׁמִים לְכַבּוֹתָן אֵין הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ג:י״ב
12 יא-יב המים העולים וכו' עד לצרפו. שם. וכתב הראב"ד וכן המים שעל הקסייה של שלחנות א"א פירש בערוך קערות ור"ש פירש השלחנות יש להם בגדים וכו' וכיוצא בזה פירש רבינו:
13 ומ"ש המניח את האוד בגשמים לעשותו פחם. כך הגירסא הנכונה והדין תוספתא סוף פ"ב דמכשירין המניח אוד בגשמים לכבותו אינו בכי יותן ואם בשביל פחם ה"ז בכי יותן ולשון המשנה בפ"ה דמכשירין המניח אוד בגשמים לכבותו הרי זה בכי יותן ויש לתמוה על רבינו למה הניח המשנה ותפס התוספתא ואפשר לומר דמשמע לרבינו דלעשות פחם גם הוא מכבה אלא שכששונה לכבותו כנגד אם בשביל פחם הוי לכבותו בלבד בלי כוונת עשיית פחם והתוספתא באה לפרש דלכבותו דקתני מתניתין היינו כשהוא מכבה שלא לעשותו פחם אינו בכי יותן:
14 ומ"ש המוציא מסמר לגשמים לכבותו. מפורש בתוספתא שם וכן משמע במתניתין דקתני המוציא מסמר לגשמים לצרפו הרי זה בכי יותן הא שלא לצרפו אינו בכי יותן:
« Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Defilement of Foods 13:10 Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Defilement of Foods 13:13 »