כסף משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ח׳:י״א

מהדורה: תורת אמת 363

מקור משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ח׳:י״א
11 כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים. מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּמְנִיפָם בְּעוֹדָן חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יד יב "וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה". וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ יָצָא. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן וּמַפְשִׁיט. וְלוֹקֵחַ חָזֶה וְשׁוֹק מִכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וּמַנִּיחָן בְּצַד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמֵנִיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן וּמֵנִיף הַכּל כְּאֶחָד בַּמִּזְרָח בִּמְקוֹם כָּל הַתְּנוּפוֹת. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאִם הֱנִיפָן אֶחָד אֶחָד יָצָא. וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵימוּרֵי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. וְכֵן שְׁתֵּי הַחַלּוֹת נוֹטֵל כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַת מֵהֶן. וְהַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֶּקֶת לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּשְׁתֵּיהֶן נֶאֱכָלוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה כִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ח׳:י״א
11 כיצד הנפת הלחם וכו' ומניפם בעודם חיים. משנה בפ' כל המנחות מנחות דף ס״א.
12 ומ"ש ואם הניף זה בפני עצמו וזה בפ"ע יצא. שם יליף מקראי גבי אשם ולוג שמן שטעונים תנופה כאחד ואם הניף זה בעצמו וזה בעצמו יצא ומשמע דילפינן מהתם לשני כבשי עצרת.
13 ומ"ש ולוקח חזה ושוק. שם דף ס"ב ת"ר זבחי שלמי ציבור טעונים תנופה לאחר שחיטה ותנופתן כמות שהן דברי רבי וחכ"א כחזה ושוק.
14 ומ"ש ומניחם בצד שתי הלחם. שם פלוגתא דתנאי בברייתא ופסק כרבי משום דמסתבר טעמיה ועוד דאבא שאול סבר כוותיה.
15 ומ"ש ומניח ב' ידיו מלמטה. שם במשנה.
16 ומ"ש ומניף הכל כאחד במזרח במקום כל התנופות מוליך ומביא מעלה ומוריד. שם במשנה.
17 ומ"ש ואם הניפן אחד אחד יצא. אפשר שהוא נלמד מאשם ולוג שמן כדבסמוך:
18 ומה שכתב וכן שתי החלות נוטל כ"ג אחת מהן. זה על פי מה שנתבאר בספ"ד שכ"ג בלחם הפנים נוטל מכל משמר חצי החלות:
19 ושאר הבשר נאכל לכהנים. כלומר ואינם כשאר שלמים שהם קדשים קלים ונאכלים לבעלים חוץ מהאימורים אבל שלמים אלו קדש קדשים הם ואינם נאכלים אלא לכהנים.
20 ומ"ש ושתיהן נאכלות אותו היום וחצי הלילה וכו':