מקור משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ז׳:ז׳
7 נָתַן לוֹ מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר לוֹקֵחַ בָּהֶן מִכָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. וְלֹא יִקַּח לֹא כְּסוּת וְלֹא עֵצִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַמּוֹשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ בַּחֲנוּת לְמַחֲצִית שָׂכָר אִם הָיָה אֻמָּן לֹא יַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּתוֹ לְפִי שֶׁאֵין עֵינָיו עַל הַחֲנוּת בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּאֻמָּנוּתוֹ. וְאִם הָיָה שֻׁתָּף עִמּוֹ בֶּחָצֵר מֻתָּר. וְלֹא יִהְיֶה לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר דְּבָרִים אֲחֵרִים וְאִם לָקַח וּמָכַר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ז׳:ז׳
7 נתן לו מעות וכו'. גם זה ירושלמי כתבו הרב אלפסי פרק איזהו נשך ונראה לי הטעם דדוקא פירות שהזכיר לו רשאי ליקח ולא דבר שאינו נקרא פירות כגון כסות או עצים:
8 המושיב את חבירו בחנות וכו'. תוספתא הביאה בעל נימוקי יוסף בפרק איזהו נשך והרא"ש כתבה גם כן בפרק הנזכר עלה קמ"ד: