כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ה׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ו׳ »

5 אַרְבָּעָה בְּרִיס הָעַיִן וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר כְּלָל בְּרִיסֵי עֵינָיו. מִי שֶׁשְּׂעַר רִיסֵי עֵינָיו מְרֻבֶּה מְעֻבֶּה הַרְבֵּה. מִי שֶׁשְּׂעַר אֶחָד מֵרִיסֵי עֵינָיו מְשֻׁנֶּה מִשְּׂעַר רִיס אַחֵר כְּגוֹן שֶׁאֶחָד שָׁחֹר וְאֶחָד לָבָן אוֹ שֶׁאֶחָד נוֹשֵׁר וְהַשֵּׁנִי מְעֻבֶּה. מִי שֶׁעַפְעַפָּיו סְגוּרוֹת מְעַט וְאֵינָן נִפְתָּחוֹת הַרְבֵּה כִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם:

פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ה׳

5 ארבעה בריס העין וכו'. בפרק מומין אלו בכורות דף מ״ד שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין ובגמרא תנא הזויר והלופין והתמין זויר דמזויר עינים לופין דנפישי זיפי תימין שתמו זיפי ותנא גבי מומין תני להו והתנן שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין לא קשיא הא דאשתיור גרדומי הא דלא אשתיור גרדומי ופירש״י אשתיור גרדומי שרשים לא הוי מום אלא מפני מראית העין ומשום דהכא מיירי רבינו לענין מומין ממש כתב מי שאין לו שער כלל.

6 ומה שכתב מי ששער אחד מריסי עיניו משונה משער ריס אחר. שם במשנה זוגדוס ובגמרא זוגדוס מחוי רב הונא חד מדידן וחד מדידהו ופירש"י שיש לו עין אחד דומה לעין אלו היושבים נגדי ועין אחת שלי מיתיבי וכו' זוגדוס אחד שחור ואחר לבן תנא כל זוגא דלא שוי אהדדי זוגדוס קרי ליה וכתב רבינו בפירוש המשנה ידוע שיש בגוף איברים שדומים זה לזה כגון העינים והאזנים וגבות העינים וזולתם וכשיהיה בין אחד לחבירו שינוי באי זה דבר שיהא אותו שינוי כגון שיהא בגב עינו אחד שער הרבה מאד ובשני מעט מזעיר או שיהא האחד מהם שחור והשני לבן או עינו האחת שחורה והשניה כעין התכלת או עינו אחת גדולה והשניה קטנה או אחד משני עפעפיו לבן והשני שחור וכן בשאר האברים שהם זוגות הרי הוא בעל מום ויקרא זו גדוס xx.

7 ומ"ש מי שעפעפיו סגורות מעט וכו'. נראה שרבינו היה גורס כגירסת הערוך שכתב בערך טרוטות וזה לשונו בפרק מומין אלו טרוטות דמרמצן עיניה פירוש שעפעפיו סגורות ואינם פתוחות אלא מעט עכ"ל:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ו׳ »