כרתי על שולחן ערוך יורה דעה פ׳

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה פ׳
1 דין חיה טהורה. ובו ו' סעיפים: חיה טהורה חלבה מותר ודמה אסור וטעון כיסוי וחכמים נתנו סימנים מפי השמועה בקרנותיה אם הם מפוצלות פירוש שהרבה פיצולין יוצאין מהם ודאי חיה טהורה היא ואם אינם מפוצלות צריך שיהיו בהם שלשה סימנים כרוכות והדורות וחרוקות פירוש כרוכות עשויות גלדים כבצלים. הדורות עגולות ולא רחבות. חרוקות שיש בהם חריצים סביבם תכופים ומובלעים זה בזה והוא דמיבלעו חירקיהו ואם חסר אחד מאלו השלשה סימנים חלבה אסור:
2 במה דברים אמורים במין שאינו מכירו אבל ז' מיני חיה האמורים בתורה אם היה מכיר אחד מהם אפילו לא מצא לו קרנים חלבו מותר ודמו טעון כיסוי:
3 שור הבר מין בהמה הוא:
4 הקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחד הרי הוא חיה:
5 כל שיסתפק לך אם הוא מין חיה או מין בהמה חלבו אסור ואין לוקין עליו ומכסין את דמו:
6 כלאים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה הוא הנקרא כוי חלבו אסור ואין לוקין עליו ומכסין את דמו:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה פ׳
1 מפוצלות רש"י פי' שיש הרבה ענפים מתפצלין ממנה ור"ט פי' שראשי קרנות כפופין כאגמון והרשב"א תפס שני פירושים להקל ויש להחמיר בכל הפירושים:
2 חלבה אסור אבל כשרה דאיירי דמפרים פרסה דקרנים אינם סימן טהרה כאשר הארכתי בפלתי סי' ע"ט וא"צ ראי' לזה:
3 שור הבר ראם מין חיה טהורה תוס' זבחים ועי' פלתי מ"ש:
4 כל שיסתפק וכו' יש לדקדק אם באה בהמה לפנינו ואין מכירין אם חיה או בהמה מה טיבו דמין חיה מרובה מבהמה וא"כ נימא כל דפריש מרובא קפריש או י"ל מינים הן בחיה יותר אבל מנין ב"ח הן בבהמה יתר ד"מ מין שור מחזיק אלף צבי מחזיק ת"ק וא"כ אין לילך בתר רובא מיהו בגמ' אמרינן ספיקא דעזי כרכוז דהיה שינוי בקרנים א"כ י"ל מסתמא דיינינן בחיה רק ספק כה"ג דיש שנוי לפנינו דאל"כ כל חיות דאין בהם מסורה יהי' ספק ואדתני במשנה כוי שוה לחי' וכו' ולא קתני סתם כל ספק יש בו דרכים וכו' אלא סתמא הוא בחזקת חי':
5 כוי הש"ע קיצר אם האם חי' דחוששין לזרע אם ודאי אי חלב' מותר וסמ' על דין במקומו. ונראה דאף דיש לו לכוי קרני צבי בדמותן מ"מ חוששין לזרע בהמה דלא מצינו שנתנו חז"ל סימן בכוי לבדוק בסימני קרני'. ואין לתמוה אם בא לפנינו צבי בקרנותו איך סמכינן על סימכא אולי נולד מן בהמה וחי' וחלבו אסור ובסימני קרנות אין ראי' וצ"ל או דהוי ס"ס דחוששין לזרע אב ג"כ ספק או כיון דהוי לא שכיח לא חששו כ"ז שלא נודע לנו שהוא מן צבי וותיש ודו"ק: