כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ע״ט

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ע״ט
1 סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים: סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים וי"א שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות פירוש ויכה את מיכהו על הלחי תרגומו על לסתיה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבין עד שיגדיל וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסי' פרסה ולהם אין לחוש שיש להם שיני' למעלה או ניבין לפיכך המוצא במדבר בהמה ואינו מכירה ופרסותי' חתוכו' שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק אם אין לה שיני' ולא ניבין למעלה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך שהרי אינו יכול לבדוק בו יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקו' בידוע שהיא טהור' והוא שיכיר חזיר יש לה קרני' יצא מספק חזיר וטהור' ואין בהמ' טמא' שבשרה שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו אלא הערוד פי' חמור הבר לפיכך המוציא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ אחר שישחטנה אם הולך שתי וערב טהורה והוא שיכיר ערוד בשר אדם אסור לאכלו מן התורה ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם כ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח:
2 טמאה שילדה כמין טהורה אע"פ שיש לה כל סימני טהרה אסורה וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אע"פ שיש לה כל סימני טומאה ודוקא שילדתו בפנינו אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמא הולך אחריה אף על פי שכרוך אחריה ויונק אותה אסור שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה:
3 הנולד מן הטריפה מותר:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ע״ט
1 נתפרשו היינו להכיר בין טמא לטהור אבל להכיר בין חי' לבהמ' לענין חלב וכיסוי לא נתפרש מתורה רק מקבלת חז"ל:
2 יש לה קרנים מזה מוכח דבהמה טמא' יש לה קרנים חוץ חזיר ע' פלתי די"ל אם הם חרוקות וכו' סימן חיה טהורה ע"ש אבל סתם קרן אין סימן
3 וטהורה וכו' הא ילדה כמין עוף אסור' דאין מתקיים ש"ך ופר"ח:
4 מצא מין טמא אפי' אין מין טמא בעדר כלל מ"מ אסור הואיל הוא ספק תורה חוששין שמא ממקום אחר בא:
5 אע"פ שכרוך וכו' וה"ה טמא שילד' ולא ראינו בעת לידה ואא"כ יש ללוד סימני טהרה וכרוך אחריה טמאה אמרינן לחומרא דאסור דזה כרוך אחריה אמרינן הכל לחומרא הן לענין או א"ב והן לשאר דברים אבל לא להקל:
6 הנולד מן הטרפה אין במציאות דטריפה יוליד והש"ך כתב דמיירי ודאי טריפה וזה אינו אנן אמרינן ודאי טריפה אם ילדה מ"מ טריפה הוא אבל באמת אינו במציאות רק מיירי דנתעבר' ואח"כ נטרפה וע"ל סי' נ"ו מ"ש בכרתי ופלתי באריכות:
7 מותר דלענין טריפות לא אמרינן עובר ירך אמו דטריפות תלוי בחולשת הגוף ואלו בהמה גופי' הי' בריאה ג"כ מותר וזהו הולד בריא אולם ולכך לא אמרינן בי' ירך אמו. כתב הט"ז שמ"כ אם נדרסה האם בעודה מעוברת צ"ע אם יזיק הדריסה ג"כ לולד ואם חי יב"ח מותר כשאר ספק דרוסה וכ' הפר"ח דנדרסה האם כנגד הולד ואיכא למיחש דהגיע הארס גם לולד אבל אם נדרסה האם למעלה כנגד הצוואר וכדומה שאין מגיע הארס לולד לית ספק דכשר ועי' פלתי מ"ש בקושי' ע"ז מפרק התערובות ע"ש: