כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ע״ז

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ע״ז
1 דין עופות שנמלאו בשר שלא נמלח. ובו סעיף אחד: עופות או גדיים שממלאים אותם בשר שלא נמלח אם לצלי מותר אפילו פיהם למעלה ואפילו אם נמלח החיצון דכמו שבולע דם המילואים כך פולטו: הגה וכ"ש אם נמלח הפנימי ולא החיצון דשרי ד"ע לדעת ארוך כלל ט' דנורא משאב שאיב הדם מן החיצון ואינו נבלע בפנימי ד"ע: ולקדרה אסור עד שימלח חיצון לבדו ופנימי לבדו אבל אם לאחר שמילאו מלח החיצון אינו מפליט דם שבפנימי: הגה וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה אין לעשות שום מולייתא רק אם נמלחו שניהם אגור ומרדכי פכ"ה ורש"י וכל זה מיירי שאין במולייתא זו רק בשר או עשבים אבל אם יש שם ביצים הנקרשים דינו כאילו נתבשל בקדירה הגהת ש"ד בשם מהרי"ט וארוך וב"ז ואפילו בדיעבד יש לאסור אם לא נמלחו שניהם. בשר שלא נמלח ולא הודח שנצלה עם בשר שנמלח והודח מותר בדיעבד שם אבל לכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם הבשר שלא נמלח ואפילו הודח:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ע״ז
1 ואפילו אם וכו' ופלט כל צירו דטפיל' בר אזוזא ג"כ פלט כל צירו
2 וכ"ש אם נמלח פנימי הש"ך השיג בזה וס"ל אם נמלח פנימי ושהה כדי מליחה והחיצון תפל או לא שהה. כדי ש"מ דפנימי נאסור דלית ליה דם של עצמו ולא אמרי' בכה"ג נורא משאיב שאיב אבל אם פנימי תפל אינו אוסר אלא כשהחיצון נמלח ולא שהה דאז בולע פנימי קודם החיצון והוא בפנים ואינו דומה לסי' ע' אבל כשפנימי שוה לחיצון דהיינו שניהם מלוחים או שניהם תפלים או שניהם נמלחו ולא שהו מותרים ואם פנימי נמלח ולא שהה והחיצון נמלח ושהה והודח נאסר החיצון דבולע ג"כ מפנימי קודם צליי' וע' פלתי שכתבתי שהפר"ח והמ"י טענו על הש"ך מדברי מרדכי פ' כ"ה ואני פרשתי דברי המרדכי שמסכים בכל אופן לדברי הש"ך ומה שהקשה פר"ח מ"ש משפוד דה"ל פנימי תפל וכו' תרצתי כלי שאני דלא מסריך בו כ"כ כמו באוכל והגעלה יוכיח דמועיל בכלי ולא באוכל דסבך וסריך וכיון דבלע שוב לא יפלוט משא"כ בכלי דפולט ומ"מ העלתי דאין לחדש דין כמ"ש הש"ך והבאתי ראי' מן אין מחזיקין דם בב"מ לכמה רבותא וכהנה סברות רבות ע"ש.
3 ביצים אף שגם בשר יש מ"מ הביצי' מעכבים וצריך ס' נגד האיסור כדין בישול וזהו הכל לדעת החולקים ארמב"ם אמנם לדעת רמב"ם ורשב"א אין הפרש בין ביצים לבשר וסתמא אמרו מולייתא שרי ויש לסמוך בהפסד מרובה: