כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ע״ו

1 נטף אפי' אינו על האש ממש רק כחום צלי

2 צונן דצלי הוא חם ותתאי גבר

3 כדי נטילה ואנן דקיימ"ל במליחה וצלי בס' אף כאן צריך ס'

4 בלי הדח' היינו הדח' לאחר מליחה קודם צליה:

5 קוד' צליה ואם לא הדיח' מדיחה אחר צלי ב"י.

6 אסור דמחשב ע"י מלח לדם בעין וא"כ אוסר ופר"ח דעתו להתיר בדיעבד. ואין לזוז מדברי הגהה:

7 בלי מליחה היינו מליחה גמורה לקדירה

8 אפי' מהפך השפוד פעמים הרבה וכ"כ הרא"ש

9 כדי שיהי' ראוי היינו לבשלו דיש כאן דם בתוך החתיכה ובבישול יצא לתוך הקדירה אבל אם רוצה לאוכלן צלי אין נ"מ אם שהה או לא כ"כ פר"ח והשיג על הש"ך ולשיטתו אזיל דס"ל דם שפירש ממקום למקום באותו חתיכה מותר אבל לפי דעת רמ"א ויתר פוסקים וכדקיימ"ל לעיל גבי כשא"מ דאסור א"כ כשצולהו הרי התחיל הדם לפרוש ואח"כ שנוטלו מצלי הוי דם שפי' ממקום למקום ואסור ולכך צדקו דברי הש"ך דאף בלי בישול אח"כ ג"כ אסר:

10 צריך הדחה דעת רבי' דצריך הדחה ג"פ ומהרש"ל דעתו דסגי בפ"א ולזה הסכים הפר"ח ונהגו ג"פ:

11 בשר חי אסור דבשר בעלמא אף דבלוע דם הנ"ל דם אברים שלא פי' ושרי אבל זה בלוע מדם חוטין והוי דם שפירש ואסור:

12 ויש מי שאוסר הקשו האחרונים מ"ש מטפילת בר אווזות דאינו בולע ומ"ש משפוד דבולע וחלקו דבשפוד במקום שנתחב אית בי' דוחקא דשפוד ומסייע לבלוע ועוד תי' ע"ש וי"ל בפשוט דודאי אף דאמרינן נורא משאב שאיב וככ"פ וכדומה מהסברות מ"מ לא ימלט שלא נבלע בו כל שהוא רק מה בכך ודאי איכא באוכל של היתר ס' ושרי אבל בשפוד אף דבולע דבר מועט מ"מ אין כאן דבר לבטלו ומשהו איסור ג"כ אסור והרי בלוע איסור ואם ינהוג כן בשפוד בצליית הרב' יתקבץ אחת לאחת והרי כאן איסורא לכך מצריכין תמיד הכשר לשפוד:

13 ויש מי שהורה ובדעבד דעת מהרש"ל וב"ח להתיר פר"ח הביא דעת רשב"א לאסור:

14 ויש מתירין ולאחר שסרו הבשר ושפוד מעל האש ולא נצלו חצי צלייתו נאסר השפוד והט"ז העיד מעשים בכל יום שמסירין השפוד מהאש לתקן האש והבשר שוהה על השפוד בלי אש וכ"כ פר"ח ויש להחמיר לכתחילה:

15 אעפ"י וכו' ואפי' אם הוא מוהל עב ג"כ כשר דלא כמהרש"ל דאוס' ש"ך ופר"ח:

16 אין נותנין וכו' בגמ' יש תקנה בתרי גללא דמלחי וזהו הכל קודם שנצלה חצי צלייתו אבל אח"כ א"צ ולכך השמיט מחבר דקודם שנצלה כל כך לא רצה לסמוך אהתירא דיש בו כמה ספיקות ולאחר כך אין צריך ובלא"ה מותר: