כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ו׳

1 בין בסכין וכ' ב"ח דלכתחילה יש להדר בתר סכין ופר"ח כתב דאין לחוש. ומ"מ יש לחוש לדברי ב"ח כי בשאר דברים אין פגימות נכרות כ"כ:

2 ושני' פסול לקמן סעיף י"ג:

3 זכוכית. יש זכוכית שהוא קשה וחד מותר לשחוט בו לכתחילה ויש זכוכית רך שקסמים נבדלים הימנו ובהו דיבר רמ"א:

4 שקסמים וכו' ובדיעבד אסור כן העלה הט"ז והפר"ח ונכון הוא:

5 ברי לי היינו שידע שפגימ' בו ואז נזהר אבל אם לא ידע לא מהני ברי דלמ' לא רמי' אנפשי' לדייק ט"ז ופר"ח:

6 ובי"ט וה"ה סכין שיש לו עוקץ שמותר לשחוט אם תוחב בדבר אחרונים:

7 אם כורך צריך להיות בלי כריכה בצואר וחוץ לצואר. כל בו ואחרונים.

8 בין הקתא לסכין אם שם אינו שחוז כלל והוא טב כסדר הסכינם לית לן ביה דברי שמואל:

9 מחובר לקרקע יליף ליה מקרא ויקח מאכלת:

10 ואפי' אם בטלו ומהרש"ל ואחרונים מחמירים והפר"ח מסכים לפסק ש"ע וכ"כ בפלתי.

11 שוחט בו לכתחילה כי הלחי משמש כיד לשן וה"ל תלוש גמור והטור מפקפק לשחוט בו לכתחילה ואולי סתם שן יש לו עוקץ בראשו וא"כ דמי לאיזמל דלקמן סימן ח':

12 ונעצו בתלוש כיון שאין יכול לנענע התלוש רק מניח צוואר בהמה עליו ושחטה א"כ חיישינן שמא יכבד:

13 ואפי' אומר ברי לי דעת הש"ך דאף בתלוש לכתחילה אסור בצוואר למעל' וסכין למטה וכ"כ בעו' ג"כ מתחלה אסור והפר"ח השיג דבתלוש או עוף לכתחילה מותר. ואני בפלתי עשיתי סעד קצת לדברי הש"ך לכן יש להחמיר ודע זהו הכל שמוליך ומביא הצואר על הסכין אבל אם מוליך ומביא הסכין על צואר תמיד איקרי סכין למעלה עיין פלתי: