כרתי על שולחן ערוך יורה דעה מ״ו

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה מ״ו
1 דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: ניקבו הדקין טריפה ואפילו ליחה שבהן סותמתן אינה סתימה ואפילו היא דבוקה בהן הרבה עד שאין יכול להוציאה אלא ע"י הדחק ואם חלב טהור סותם כשרה שכל חלב טהור סותם טמא אינו סותם חוץ מקרום שעל הלב וחלב שעל גבי הכרכשתא פי' מעי הדבוק בפי הטבעת שאע"פ שהם טהורים אינם סותמים וחלב חיה שכנגדו אסור בבהמה אינו סותם והעוף כל שומן שלו סותם: הגה ואינו סותם אלא באותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו אבל אם סותם נקב של אבר אחר לא מקרי סתימה וטריפה ב"י בשם תוספות והרא"ש והרשב"א:
2 יצאו הדקין לחוץ והוחזרו מאליהן כשרה ואם החזירן אם נתהפכו אע"פ שלא ניקבו טריפה שאי אפשר שיחזירוהו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה וה"ה אם לא יצאו ונמצאו מהופכין טריפה ל' רמב"ם פ"ו מה"ש דט"ו: הגה וכן אם נמצאו המעים בין עור לבשר ונמצא תפור שם יש לחוש שיצאו ונתהפכו אבל אם לא נמצא שם תפירה ולא ניכר שם שנקרע ולא היה ניכר בה שום ריעותא כשרה א"ו הארוך כלל נ"ה והגהת ש"ד סי' פ"ח בשם ראבי"ה:
3 הדרא דכנתא פי' המעים דקין שסובבין סביב לשומן שלהם הנקרא אינטר"יליא שניקב אחד לחבירו כשרה שחבירו מגין עליו וא"צ לומר אם ניקב לכנתא שהכנתא חלב טהור הוא וסותם:
4 מחט שנמצאת בדקים טריפה דחיישינן שמא ניקב:
5 חלחולית והוא מעי האחרון שהוא שוה בלא עיקום והרעי יוצא ממנו אם ניקב במשהו טריפה כמו שאר מעים במה דברים אמורי' שניקב לחלל הבטן אבל אם ניקב במקום שהוא דבוק בין הירכים כשר ואפילו ניטל כל מקום הדבוק בין הירכים כשר והוא שישאר ממנו כמלא ארבע אצבעות בשור הגדול ובדקה לפי שיעור זה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואם באותם ארבע אצבעות ניקב יש אוסרים במשהו ויש מכשירים עד שינטל רוב רחבו:
6 אם סירכא יוצאת מהדקין או מאחד משאר איברים שנקובתן במשהו ונסרכה לדופן או למקום אחר כשר דלא אשכחן בועה וסירכא אלא בריאה: הגה ומ"מ יש לדקדק שלפעמים ימצאו בועות הרבה ועל ידן נסתמו המעיים ואז הוא טריפה ויש לבדוק ע"י קש או נוצה אם נסתמו גם זה שם:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה מ״ו
1 ניקבו ה"ה נתמסמסו או שהבשר רע שהרופא גוררו:
2 חלב טהור ואפי' מחט תחוב שומן סותמו הש"ך ועיין פלתי שיש לפקפק בראי' שלו. ויש למורה לעיין היטב:
3 סותם וה"ה בשר שאצלו בתולדתו סותם לאפוקי עצם נמצאו שחין בושט והוא באותו מקום שדבוק בבשר ובבשר אין לקותא דבשר לו יהי' הנקב הבשר מגין:
4 שכל חלב וכתב הט"ז אבל בטחול אינו סותם הואיל בעינן עובי דינר ועי' פלתי מ"ש אי יש במציאות:
5 טמא ואם ניקב בראש מעי דבעי גרירה אי החלב סותם עיין לקמן סי' פ"ד
6 מקרום שעל הלב עיין לעיל סי' מ' דשומן שעל הלב ג"כ אינו סותם לרמב"ם ובה"ג:
7 של אבר אחר הט"ז דעתו דבשר סותם אפי' של אבל אחר ועיין פלתי דכתבתי אדרבה אפי' רמב"ם דס"ל בשומן סותם אפי' אבר אחר בבשר מודה:
8 אם נהפכו אם דקדק היטב וראה שלא נהפכו כשר אבל אם לא דקדק היטב טריפה דאולי נתהפכו:
9 וה"ה אם לא יצאו וראבי"ה מכשיר ועי' פלתי מ"ש להבין ברמב"ם ואין להקל:
10 לא יצאו ודעת ראב"ה להתיר ואין לנו רק פסק הש"ע:
11 ניכר שום ריעותא דהיינו דהלכה בחיים הלוך יפה או"ה
12 כשרה ותרנגול מסורס דעת הלח"מ כי סרס הוי ריעות' דחתכו וא"כ יש לחוש לו והש"ך חולק ויש לחוש לדברי הלח"מ כי באמת ריעותא דסרסו הוי רעות' כי בקל יפול חתך או בתפירה תחיבת המחט במעיים
13 מחט האחרונים העלו בתחוב ודאי יש להטריף דע"י סביבת המעים וקרומין רך לא ימלט שנקב אבל בנמצא יש להכשיר בהפסד מרובה
14 ניקב במשהו וכו' וחלב אע"פ שהוא טהור לא סותם דלא מהדק גמ':
15 הגדול וכו' כבר כתבתי דבזה אף הרמב"ם דמשוה בשיעורי' כל מיני בהמות גדול וקטן בזה מודה הואיל ובאמת בטדי בתורא דייקי ולא בבהמה דקה ועי' פלתי לעיל סי' ע"א
16 ויש לבדו' ואף אנן בקיאין בבדיקה כי לא נמצא בדיקה זו בקדמונים ותרנגולת היושבת על ביצים חלושים בני מעים ונולד בהם בועי וכדומה ויש לעיין היטב אם אין הבשר רע או נתמסמס. והכל מסור ביד המורה לדייק היטב ואל יהיה גס לבו בהוראה: