כרתי על שולחן ערוך יורה דעה מ״א

1 ניטל כבד טריפות זו מחמת עצמו כי בה תלוי חיות ואין הטעם משום הגנה על המרה פר"ח ועיין פלתי שהארכתי בזה בדברי תוס' ורשב"א

2 במקום חיותא י"א שתלוי בטרפש וי"א בכליות ולכך מספיק' בעי תרתי שהוא ג' זתים עם כזית במקום מרה. ושיעור זית יש להחמיר דצ"ל חצי ביצה עיין א"ח סי' תפ"ו. ואם הקרומות והגידין מצרף לכזית או לא עיין פלתי שהארכתי בזה וכדאי רשב"א וטור לסמוך דמצטרפין

3 מתלקט זהו הכל ספיקות ולא ודאי טריפה. ולכך עיין בפלתי אם כזית במקום שתלוי טרפש היה מרודד וכזית במקום כליות שלם יש להקל מכח ס"ס

4 אפי' בשור דהיינו כל בהמה וחי' הן דקה וגסה שוים רק עוף משערין לפי ערך בהמה והשיעור לפי ערך בהמה קטנה שבקטנה ובעוף אווזת כל אווזה אף שיש אווזה גדולה וקטנה מ"מ הכל חד שיעורא ועיין פלתי שהרא"ש והטור חולקים והכל לפי ערך ושיעור דזית בראמים גדולים ע"ש באריכות:

5 יבש הכבד שיעור יבשתו כמש"ל אצל ריאה ופשוט:

6 אלו ג' זיתים אפשר בכאן יש להחמיר ולשערו כדעת הרמב"ם דזית שליש ביצה

7 אע"פ שנשתייר והאחרונים השיגו על הרמ"א בזה ועיין פלתי דעשיתי קצת סמוכים לזה. ויש להחמיר שלא במקום הפסד

8 שקשה כאבן גם בזה השיגו האחרונים עי' פלתי

9 התליע האחרונים העלו דודאי צריך שיור שני זתים בלי תולע רק קמ"ל דלא תימא שדי' בכולה

10 צד עב זהו שיטת רש"י ותוס' כפי שנזכר בש"ע ורשב"א דעתו להיפוך ויש לחוש לשניהם ואם כן נפל דין קופא לגו ולבר בבירא דכ"מ שיצא מחט טריפה. ועיין פלתי בנ"ט בדבריהם וישוב דברי רמב"ם בטוב:

11 פונה לצדדין ומחט שנמצא בחתיכה בכבד לאחר בישול אם האשה לא התעסקה בשחיט' סמוך לבשול או בעת בשול טרפה אבל אם התעסקה בה כשרה: וזה נראה הכרע בין הצ"צ והפר"ח מ"ש:

12 מצד הכבד אי' גרסי מצד הכבד ואית גרסי מצד הכבד דלמטה הימנו לא טרפי וכל סתימות אפי' קרום מחמת מכה וחלב טמא מהני עיין פלתי מ"ש מזה

13 שבודאי יש שם דעת הצ"צ אם מחט תחוב אז הוי סירכה כמו ק"ד וטריפה: אבל אם אין מחט תחוב או שמונח על הפרש לא משגיחין בסירכה להטריף ועיין בפלתי מ"ש מזה כי אפשר יש לצדד בזה במקום שיש עוד צדדים להקל

14 ב' כבדים עיין מ"ש לקמן סי' נו"ן בזה באריכות: