כרתי על שולחן ערוך יורה דעה מ״א

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה מ״א
1 דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: ניטל הכבד טריפה אלא אם כן נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו שהוא תלוי בו ויהיו כשני זיתים הללו כל אחד שלם במקומו אבל אם היה מתלקט או כרצועה או מרודד טריפה:
2 שיעור זה דכשני זיתים אפילו בשור הגדול ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו ע"ל סי' כ' ס"ב וסי' ל"ד ס"ד:
3 יבש הכבד עד שנפרך בצפורן טריפה והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו: הגה ואם יבשו אלו הב' זיתים לבד נמי טריפה נימוק הכבד דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם טריפה רוקח אע"פ שנשתיירו ב' הזיתים דסופו לרקב הכל ד"ע יש אומרים כבד שקשה כאבן טריפה רוקח ועב"י וד"מ והוא שלא נשתיירו בה ב' זיתים הנזכרים שלא נתקשו:
4 התליע הכבד אפילו במקום מרה ובמקום חיותו כשרה:
5 נעקר הכבד במקומות הרבה ומעורה בטרפשיהון כאן מעט וכאן מעט כשרה:
6 מחט שנמצא בכבד בין שבא לפנינו שלם בין שבא חתוך אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה אפי' כולו טמון בבשר הכבד טריפה ואם צד הדק שלו כלפי חוץ כשרה שאנו תולים לומר דרך סמפון בא שם ודוקא שצד העב פונה לצד הסמפון אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה בית יוסף במה דברים אמורים במחט גסה אבל בדקה אין חלוק וטריפה ושיעור גסה כשיעור גרעין של תמרה:
7 מחט שנמצא בסמפון גדול שבכבד והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו וכן אם נמצא בסמפון גדול של ריאה כשרה:
8 ניקב טרפש הכבד נקב מפולש מצד הכבד טריפה אבל אם נסרכה בסירכא בצלע כשרה: הגה ואם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות יש לבדוק בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה וע"י זה באה סירכא זו כן מצאתי בבדיקות ישנים וראיתי מעשה והכי נהוג:
9 נמצא מחט בטרפש ספק טריפה :
10 נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טריפה דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה מ״א
1 ניטל כבד טריפות זו מחמת עצמו כי בה תלוי חיות ואין הטעם משום הגנה על המרה פר"ח ועיין פלתי שהארכתי בזה בדברי תוס' ורשב"א
2 במקום חיותא י"א שתלוי בטרפש וי"א בכליות ולכך מספיק' בעי תרתי שהוא ג' זתים עם כזית במקום מרה. ושיעור זית יש להחמיר דצ"ל חצי ביצה עיין א"ח סי' תפ"ו. ואם הקרומות והגידין מצרף לכזית או לא עיין פלתי שהארכתי בזה וכדאי רשב"א וטור לסמוך דמצטרפין
3 מתלקט זהו הכל ספיקות ולא ודאי טריפה. ולכך עיין בפלתי אם כזית במקום שתלוי טרפש היה מרודד וכזית במקום כליות שלם יש להקל מכח ס"ס
4 אפי' בשור דהיינו כל בהמה וחי' הן דקה וגסה שוים רק עוף משערין לפי ערך בהמה והשיעור לפי ערך בהמה קטנה שבקטנה ובעוף אווזת כל אווזה אף שיש אווזה גדולה וקטנה מ"מ הכל חד שיעורא ועיין פלתי שהרא"ש והטור חולקים והכל לפי ערך ושיעור דזית בראמים גדולים ע"ש באריכות:
5 יבש הכבד שיעור יבשתו כמש"ל אצל ריאה ופשוט:
6 אלו ג' זיתים אפשר בכאן יש להחמיר ולשערו כדעת הרמב"ם דזית שליש ביצה
7 אע"פ שנשתייר והאחרונים השיגו על הרמ"א בזה ועיין פלתי דעשיתי קצת סמוכים לזה. ויש להחמיר שלא במקום הפסד
8 שקשה כאבן גם בזה השיגו האחרונים עי' פלתי
9 התליע האחרונים העלו דודאי צריך שיור שני זתים בלי תולע רק קמ"ל דלא תימא שדי' בכולה
10 צד עב זהו שיטת רש"י ותוס' כפי שנזכר בש"ע ורשב"א דעתו להיפוך ויש לחוש לשניהם ואם כן נפל דין קופא לגו ולבר בבירא דכ"מ שיצא מחט טריפה. ועיין פלתי בנ"ט בדבריהם וישוב דברי רמב"ם בטוב:
11 פונה לצדדין ומחט שנמצא בחתיכה בכבד לאחר בישול אם האשה לא התעסקה בשחיט' סמוך לבשול או בעת בשול טרפה אבל אם התעסקה בה כשרה: וזה נראה הכרע בין הצ"צ והפר"ח מ"ש:
12 מצד הכבד אי' גרסי מצד הכבד ואית גרסי מצד הכבד דלמטה הימנו לא טרפי וכל סתימות אפי' קרום מחמת מכה וחלב טמא מהני עיין פלתי מ"ש מזה
13 שבודאי יש שם דעת הצ"צ אם מחט תחוב אז הוי סירכה כמו ק"ד וטריפה: אבל אם אין מחט תחוב או שמונח על הפרש לא משגיחין בסירכה להטריף ועיין בפלתי מ"ש מזה כי אפשר יש לצדד בזה במקום שיש עוד צדדים להקל
14 ב' כבדים עיין מ"ש לקמן סי' נו"ן בזה באריכות: