כרתי על שולחן ערוך יורה דעה י״ז

1 או בגערה ואם העמיד ביד לית לן ביה:

2 הרי זה נבילה ודאי דקים ליה לחכמים דמסוכנת שהיא בתכלית החולשא כשהתחיל לשחוט קצת סימנים אין בה כח לסבול עוד ויוצא נפשה והרי היא נבילה טרם גמר שחיטת סימני'.

3 ולוקין ומותר לשחוט האם או הבן אחריה דודאי נבילה היא.

4 ולמשיך עד אחר שחיטה ופר"ח דעתו דסגי בגמר שחיטה וכבר כתבתי בפלתי שהרבה להרים ראש נגד רבינו ירוחם דמחמיר וצריך דוקא אחר שחיטה כמעט רגע ע"ש:

5 בין שפשטה ידה וזו הפכה ידה ש"ך:

6 הרי זה פרכת ומותר ורבי' נזהרים בבהמת נכרי:

7 בעינו חלופי גי' יש בגמרא ואיכא גירס' גופו ויש להחמיר:

8 הרי פרכוס ואם קולה חזק והטילה רעי ומתרזת למרחוק וכדומה עיין בגמ' ופוסקים דמהני ג"כ ולהיות בלתי מצוי קצרו

9 בלילה דעת ב"י בנר אחד וזהו אינו דא"כ יכול לראות הניזוק אימת היה אם אמצע שחיטה או סוף שחיטה: רק איירי בשוחט באפילה ואמת מתחילה פסול הא בדיעבד כשר כדלעיל:

10 אם פרכסה אפילו כתלי בה"ש מלא דם שמא אמצע שחיטה זינקה:

11 הרי זה ספק נבילה והטור מכשר במצא כתלים מלא דם ועיין פלתי שכתבתו מאין למד הטור דינו ע"ש: