כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ו

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ק״ו
1 דין היאך מבטלין בששים. ובו ב' סעיפים: חתיכה שבלעה איסור ואין בה ס' לבטלו שנפלה לקדרה אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה שאם יש במה שבקדרה מצורף עם החתיכה עצמה ששים כנגד איסור הבלוע בה מותר מה שבקדרה אבל החתיכה עצמה אסורה לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי רשב"א ותוס' פרק ג"ה דף ק' ורא"ש ומרדכי שם וסמ"ג דף נ"א ע"ג וסה"ת סי' נ"ב וכ"ה בלשון ר' אפרים גופיה שבחדושי רשב"א דף קי"ח ושבסוף ספר ראב"ן וכ"כ מהרש"ל פרק ג"ה סי' נ"ז וכל האחרונים וכן עיקר ודלא כמו שכתב לעיל סימן צ"ב דאף אותה חתיכה מותרת מה שאין כן בדבר הנבלל ונימוח שאם נפל דם וכיוצא בו לתוך רוטב של היתר ואסרו מחמת מיעוטו ואח"כ נתרבה הרוטב של היתר עד שיש בין כולו ס' לבטל הדם כולו מותר שהכל נבלל ונתערב: הגה ולפי מה שנוהגין לומר בכל האסורים חתיכה נעשית נבלה אין חילוק בין דבר לח לדבר יבש אלא לענין זה דאם הנאסר כבר הוא דבר יבש ויש ס' כנגדו החתיכה הנאסרת תחילה נשארת באיסורה וצריך להסירה משם אם מכירה ואם אינו מכירה בטילה אם אינה חתיכה הראויה להתכבד ואם הוא דבר לח הכל מותר מאחר דאיכא ס' נגד מה שנאסרה תחילה ועיין לעיל סימן צ"ב וצ"ט:
2 חתיכה שיש בה חלב שנתבשלה בקדירה שיש בה ס' לבטל החלב צריך ליזהר שלא יסיר שום דבר מהקדירה בעוד חתיכת האיסור בתוכה דחיישינן שמא תשאר באחרונה בשעה שאין בקדרה ס' לבטל החלב וגם לא יוציאנה תחלה שחלב שבה יאסור אותה ומה תקנתה יניחנה עד שתצטנן הקדירה: הגה ולפי מה דקיימא לן חתיכה נעשית נבילה מסיר החתיכה האסורה משם והשאר מותר ד"ע:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ק״ו
1 וכן עיקר עיין פלתי שהקשתי ע"ז מגמ' וישובו בזה:
2 ודלא וכו' עמש"ל בסי' ל"ב בישוב סתירה:
3 ולפי מה שנוהגין היינו למ"ד דאף לח בלח אמרינן נעשה נבלה ועמ"ש פלתי בזה דהא דאמרינן בלח בלח אפשר לסוחטו מותר היינו שנתערב צונן בצונן אבל אם נתערב לח בלח חמין דבלע אף שנתרבה מ"מ אפשר לסוחטו אסור דאין הבלוע בחמין נפלט:
4 אין חילוק עמ"ש פלתי בגמגום לשון רמ"א דלפי סוגי' הגמ' זה בזה תליא במקום שאפשר לסוחטו מותר אין חתיכה נ"נ. ועמ"ש דבשאר איסור דלא גזרו רק משום בב"ח אפשר דלא תלי' זה בזה:
5 אלא לענין זה עיין פלתי דיש עוד נ"מ אם נאסרה במשהו דאין נעשה נבלה ומ"מ אפשר לסוחטו אסור:
6 חתיכה ראוי להתכבד היינו בב"ח דרמ"א כלל בב"ח עם שאר איסורים בזה כאחד וקאמר בשר בחלב דאם היא חתיכה הראוי להתכבד דאסור:
7 ואם הוא דבר לח וכו' עדיין לא הבנתי ההבדל בממ"נ ע"כ אינו מכיר לח ההוא שנאסר וא"כ אף ביבש בטל, ואם מכירו בגוון וכדומה באמת אסור וי"ל להיפך דבלח בלח אין במציאות שלא יתבטל כיון דאיכא ס' כמ"ש הרמ"א אבל ביבש ביבש יתכן חתיכה אחד בלוע איסור מחזיק כזית וחתיכת היתר מחזקת ס' זתים וא"כ הרי בטל טעם בס' אבל חתיכה עצמה האסורה כי א"א לסוחטו אינה בטילה ברוב דבעינן חתיכה אחד נגד שני חתיכות וליכא ועיין סי' ק"ט וק"ל:
8 שהחלב שבה וכו' וא"ת הלא ע"כ היה לה מליחה תחילה מחמת דם וא"כ בלא"ה נאסרה תי' הש"ך דמתחילה הי' חתיכה גדולה והיה ס' ואח"כ חתך קצת ובשלה וכן י"ל דבישל ריש מעי באמתא בחל' שעליו ומשום דם לא מיתסר דאין מחזיקין דם וכו':